משולחנו של מרכז המשק (עין חרוד, 15.8.03)

מאת: אסא גיארי

תוכנית אב חדשה לעין חרוד.

מזה כ – 4 שנים עוסקת ועדת הקרקעות בהכנת וקידום תוכנית אב לעין חרוד.

התוכנית מנסה להעריך ולבנות את המפה הפיזית (מבנה השטח) של הקיבוץ, על פי שיקולים שונים, במטרה להכין תשתית תכנונית טובה לטווח של 20 שנה קדימה.

זה נשמע מסובך וזה אכן כך. הסיבות הן רבות. קודם כל, קשה לתכנן בתקופה של אי וודאות ושינויים כה רבים. מספר הגורמים בהם יש להתחשב הוא אין סופי. דמוגראפיה, אורחות חיים, מגבלות שונות ומשונות, נוף, כלכלה ותעסוקה, קיבוצים שכנים, מועצה אזורית, מינהל מקרקעי ישראל  וכן הלאה והלאה…

הקיבוץ שנבנה לפני 50 שנה תוכנן בצורה שהתאימה לתקופת שנות ה50 וה60.

צורה זו רחוקה מרחק רב מהצרכים שהתפתחו מאז ורחוקה עוד יותר מהמגמות הצפויות בעתיד.

אתן שתי דוגמאות.

דוגמה ראשונה: המגורים. בזמנו, איש בוודאי לא חשב שחברי הקיבוץ ירצו לגור בדירה "גדולה".

לפרט היה מקום צנוע בהשוואה לכלל ויחידת המגורים הקלאסית פורקה לגורמים: "החדר" – בו חיו בני הזוג, "בתי הילדים" – בהם גרו הילדים, "חדרים" בהם גרו חיילים ובוגרים לפני הקמת המשפחה וכך  גם "חדר האוכל" ו"המטבח" ו"ענף הבגד" פונקציות אלה זכו להיות ממוקמות במקום הפיזי הטוב והמרכזי בקיבוץ כמו גם  לעתירות "שטח מגרש" ו"שטח רצפה" בנוי, בהשוואה ל"חדר" בו התגוררו החברים. המתווה המיתארי הותאם לחברה קטנה, הומוגנית, שיוויונית, עם רמת מינוע נמוכה ורמת חיים צנועה. האפשרות שמשהו מכל זה גם יהיה שייך לחבר באופן פרטי לא עלתה אפילו על הפרק.

במהלך השנים השתנו דברים במידה רבה. פונקציות רבות עברו ליח' המגורים ואיתן גדל הצורך להגדלת הדירות. והשתנתה זווית ההסתכלות על מהות הדירה ושימושיה כל זה מחייב תכנון חדש בנסיון לצפות כיצד יראה אזור המגורים בעתיד.

דוגמה שנייה: מבני המשק. בעבר, היה משקל כלכלי עצום לענפי החקלאות בקיבוץ. שטח רב ואיכותי הוקצב למבנים שאכלסו בעלי חיים ומחסנים. כיום הוא נטוש ומוזנח בחלקו. יש מקום לשקול שוב את הנתונים הסביבתיים והכלכליים ואת ההצדקה לקיומו של שימוש קרקע זה בחלק מהמקרים והאם ניתן ורצוי לנצל שטחים אלה למגורים או לפיתוח עסקים ויזמויות שונות.

דוגמאות אלה הן כאמור "קצה הקרחון" של מגוון הדילמות הקשורות לתכנית האב ו"שטח המחנה" ואפשר למלא ספרים שלמים בנדון.

היות והתהליך הוא ארוך ומורכב. הוא משלב דיונים פנימיים (בועדת הקרקעות באסיפה ובמועצה) ודיונים מול גורמים חיצוניים.

חשוב מאוד להזכיר כי אנחנו נמצאים באיזשהו מקום של אמצע-הדרך. התוכנית המוצגת כיום לפני הציבור היא שלב אחד מני רבים.

שבת שלום

אסא גיארי

פורסם בקטגוריה טורים בעלון עין חרוד, ניהול תעשייה בקיבוצים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.