אסא גיארי – משולחנו של המנהל העסקי (עלון השדה 20/8/10)

מאת אסא גיארי

קשה להגזים בחשיבות האירוע של קבלה לחברות של 19 חברות וחברים חדשים לקיבוץ. זהו אירוע חגיגי ואף היסטורי במלוא מובן המילה. כיף גדול.

למרות שנושא הצמיחה הדמוגראפית אינו בתחום אחריותי הישיר, אני מוצא לנכון לטעון שהכלכלה והחברה שזורות יחדיו ולא תהיה צמיחה של האחת ללא צמיחה של השנייה.

קבלת החברים החדשים ביום ד' האחרון  הוא אות פתיחה בלבד. יש תקווה ומוטיבציה להמשך ולעתיד לבוא.

אנו, כל חברי הצוות המוביל, מודעים לעובדה שהשמחה הגדולה כרוכה גם בעצב של פרידה מתושבים שוכרי דירות, חלקם הגדול חי עמנו שנים לא מעטות.

במקביל לתהליך הקליטה, הוחלט באסיפת הקיבוץ לחזק את זכויותיהם של החברים הותיקים באמצעות שריון וצביעת מקורות ברורים שישמשו את "רשת הביטחון" ביום סגריר.

בנוסף, אנו עוסקים באינטנסיביות בתהליכי שיוך הנכסים לחברים. תהליכים אלה יאפשרו בטחון סוציאלי משופר לחברים הותיקים והסדרת מערך הזכויות של כלל חברי הקיבוץ חדשים וותיקים כאחד.

החמסינים הכבדים שרובצים עלינו נותנים אותותיהם בעיקר במצב הגידול בלולים. צוות הענף נפתלי ושי עושים ימים כלילות לדאוג לצינון העופות ולמנוע תמותה.

יש לציין כי בצריכת המים אנו מצליחים לשמור על רמת חיסכון יפה, אותה השגנו לאחר שידרוג המערכת והפרטת הצריכה. לזכות כל המשתמשים במי החצר ובעיקר, הנוי הציבורי, ייאמר כי בגלל השינוי המבורך אנו שומרים על רמת חיסכון במים ובכסף של למעלה מ-40%  בממוצע חודשי בהשוואה לצריכת המים שהייתה לפני ההפרטה. להלן שני גרפים המדגימים את האימרה "תמונה אחת שווה אלף מילים" (ושתי תמונות = אלפיים….):

 אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.

פורסם בקטגוריה טורים בעלון השדה | עם התגים , | סגור לתגובות על אסא גיארי – משולחנו של המנהל העסקי (עלון השדה 20/8/10)

אסא גיארי – משולחנו של המנהל העסקי (עלון שדה נחום "השדה", ערב ראש השנה תש"ע, 18/9/09)

מאת אסא גיארי

ערב ראש השנה ותקופת החגים שבפתח מאפשרים הזדמנות להביט אחורה לסיכומי ביניים וכמובן אף לצפות קדימה לבאות.

את השנה העברית שמאחורינו, עברנו( בצד המשקי, הכלכלי והעסקי) בסימן הסדרי החוב ומכירת אבדת.

הייתה זו שנה בה הסתגלנו לעבודה שונה בתכלית מצורת העבודה לה היינו מורגלים לפני המאורעות הללו. לפני כן, הנושא התזרימי והמחסור המיידי היו בראש מעיינינו ולמעשה הפריעו לתכנן ולהתנהל לטווח ארוך. כל יום היה צריך "לשבור את הראש" מהיכן להביא כסף ואיך נספיק ונצליח לעמוד בכל התשלומים וההתחייבויות.

לאחר ההסדרים שביצענו בתחילת תשס"ט (סוף 2008) המצוקה התזרימית חלפה בעצם והתחלנו לעבוד באופן נורמאלי ורציונאלי עם יכולת לתכנן ולבצע דברים בצורה יותר שקולה ומחושבת, כולל תכניות לטווח הארוך.

מועצת המנהלים של שדות עסקים אישרה השבוע את הדוחות הכספיים החצי-שנתיים ל- 2009. שתי נקודות עיקריות עולות מהדוחות. האחת, עדיין מצב הרווחיות הינו גבולי ותלוי בביצועי הגד"ש. כלומר אנחנו חייבים להמשיך ולחפש מקורות הכנסה נוספים ויציבים שיאפשרו את הקטנת התלות ברווחי "שדות חקלאות". השנייה, חוב הקיבוץ לארגון הקניות ממשיך לקטון, אף מעבר לתכנית.

בהתאם לתוצאות החיוביות הוחלט לאשר הצעה לשלם סכום של 100 אלף ₪ לחברים שתקציבם "הוקפא". התשלום יהיה ע"פ חלקו של כל חבר מסך "התקציב המוקפא". הסכום ישולם ב-4 חלקים, הראשון מהם ישולם בתקציב ספטמבר.

כאן המקום להזכיר כי חברים שיש עמם מחלוקות בנושא דיווח הכנסות ושכר מתבקשים להסדיר בהקדם מחלוקות אלו ע"מ שיוכלו לקבל את חלקם בסך המשולם.

אנו מביטים קדימה לעתיד הקרוב והתכניות לשנה הקרובה כוללות מתן דגש על נושא הקליטה והצמיחה הדמוגראפית במקביל לחיזוק הביטחון הסוציאלי של חברי הקיבוץ.

נושא זה של הביטחון הסוציאלי עלה והודגש בחוגי הדיון האחרונים שערכנו עם החברים.

חיזוק הביטחון הסוציאלי יבוא לידי ביטוי ב"סל זכויות" שיכלול נושאים כגון: הקמת "קרן מילואים", מתן "דמי הורשה", זכויות "שיוך" ועוד נושאים רבים שבכוונתנו לקדם.

כל אלה נועדו לתת לחברי הקיבוץ תחושת הוגנות ביטחון כי אינם "נשארים מאחור".

נעסוק בנושאים אלה, לאחר שנסיים את הדיונים על הקמת מודל הניהול המשותף.

הניהול המשותף בשדה נחום יאפשר כך אנחנו מקווים, לבצע מהלכים אלה בתיאום ובשיתוף של הקהילה כולה ובכך להשיג את המטרות היעדים שנקבעו ולממש את החזון של שדה נחום.

צפויה לנו אם כן שנה מעניינת ומרתקת לפחות כמו זו שהסתיימה.

אני רוצה בהזדמנות זו לאחל לכל אנשי שדה נחום, חברים ותושבים, ותיקים וצעירים: שתהיה זו

שנת חברות ועשייה. שנה של סיפוק ונחת גם בתחום האישי וגם בתחום הציבורי.

בקיצור, שנה טובה !

אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.

פורסם בקטגוריה טורים בעלון השדה, ניהול תעשייה בקיבוצים | עם התגים , , | סגור לתגובות על אסא גיארי – משולחנו של המנהל העסקי (עלון שדה נחום "השדה", ערב ראש השנה תש"ע, 18/9/09)

אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (חניתה 16/7/2012)

מאת אסא גיארי

אסא החל את תפקידו בחניתה לפני קצת למעלה משלושה חודשים, זמן מספיק כדי לחוש את הדופק החברתי /אנושי של המקום. על כך אומר אסא:

"תודה על ההזדמנות לשוחח עם הציבור דרך העלון שכן, אני חושב שחשוב לדבר לא רק בדרכים פורמאליות אלא דרך העלון ובצורה ישירה. אני מרגיש מצוין בחניתה, יש פה המון אנשים בעלי איכות אדירה, הון אנושי מצוין ויש תחושה שיש עם מי לעבוד. נכון שישנן הרבה סערות ולפעמים ההרגשה של בלגן גדול, תחושה של קונפליקטים וצורת דיון לא תמיד נוחה ונינוחה אבל, בסה"כ אני מרגיש מצוין.

ש.- אני מניח שיש לך תכניות עבודה ושעשית שיעורי בית לקראת בואך הנה, להפתעתי הנעימה ספרת לי שקראת את העלונים שקדמו להתחלת עבודתך כחלק מהכנה זאת. אם כן, מה תכנית העבודה שלך לטווח הקצר, הבינוני והארוך.

ת.- תכנית העבודה לטווח הבינוני והארוך עוד לא מגובשת אצלי. אגבש אותה יחד עם המזכירות כי, בדרך כלל אני לא עושה דברים לבדי אלא בעבודת צוות תוך שיתוף חברים ואנשים שעובדים איתי. אני כמובן אומר את דעתי אבל, רק כך מתגבשת תכנית. עם זה, ישנם כמה כיוונים שבשלושת החודשים שאני פה הולכים ומתגבשים אצלי. לדוגמא, השלמת הטיפול בכל הנושאים הקשורים בשיוך הנכסים.

ש.- הכוונה לכל ההיבטים הפורמאליים?

ת.- לפני שהגעתי התקבלו ההחלטות העקרוניות על סמך תהליך שהובילו ישי ומיכה טיסר. עכשיו צריך לפרוט אותן למעשים. ישנן הרבה נגזרות מהחלטות אלה. למשל, מה שנקרא יחידות השתתפות, הנוגעות לנכסים היצרניים, מחייב כמה פרוצדורות, כמו הקמת ועד הנהלה לתאגיד החברים.

ש.- תאגיד כזה הרי קיים.

ת.- נכון, אבל נחוצות אי אלו פעולות על מנת להפעיל אותו, כמו תקנון התאגיד. נעשה זאת באמצעות עורכי  הדין שלנו, שהעבירו את התקנונים לאשורו של רשם האגודות השיתופיות. לאחר שהם יאושרו נכנס את ועד ההנהלה ונתחיל לעבוד להפעלת המודל, לדוגמא, תינתן תעודה לכל חבר, עליה יהיה רשום כמה יחידות השתתפות עומדות לרשותו.

ש.- מה באשר לשיוך דירות?

ת.- גם בהקשר זה התהליך לא הסתיים.

ש.- האם המשמעות שנחוצות פעולות נוספות עד לשלב החתימה במנהל?

ת.- כן, קודם כל, צריך להמשיך וללחוץ על המנהל כי אין זה מובן מאליו שהוא קורא ביוזמתו לחברים לבוא לחתום. דבר נוסף הוא טיפול בכל הנוגע לפרצלציה. כלומר, תוכנית התב"ע (תכנית בינוי ערים) שהתקבלה לגבי חניתה ב- 2007 ואושרה בחניתה ובמוסדות חיצוניים, צריכה להיות מותאמת בדיוק לתכנית הפרצלאציה וישנו עדיין צורך בהרבה התאמות כדי להגיע להתאמה זו.

ש.- פירוש הדבר שהחתימה של כל חבר במינהל למקרקעי ישראל מותנית בגמר ההתאמות בין התב"ע לפרצלציה.

ת.- באופן עקרוני כן. בבואו למינהל עם תכנית המגרש שלו החבר צריך להציג תסריט התואם את התב"ע. כמו כן, ישנן עדיין בעיות נקודתיות שלא באו על פתרונן, ובירורים שעוד לא הושלמו.

ש.- האם ידוע לך הצורך בשינוי יעוד של מבנה זה או אחר?

ת.- זה נושא אחר אבל הוא מתקשר לעניין נוסף: ביצוע התב"ע בחניתה. מדובר בכבישים, מבני ציבור ושימושם, אזור הספורט (כולל הבריכה), תוספת מתחמים למגורים שלא קיימים כיום. נקודה אחרונה זו קשורה לצמיחה הדמוגראפית ולגודל הישוב הרצוי לנו, לא רק על סמך המקסימום שנקבע ע"י המינהל. זה מחייב דיון ציבורי.

ש.- האם ישנה ועדת תכנון פעילה?

ת.- נושא זה הוא חם, "על התנור", כמו שאומרים. ראשית, ישנה ועדת תכנון, שהוקמה ב- 2010 בהחלטת המזכירות, בעלת הרכב מסוים והיא פועלת עד היום. אנחנו מבקשים עכשיו מן ההנהלה לתת מנדט חדש לועדת תכנון. נושא זה יובא לאסיפה יחד עם ההצעה לבחור לוועדה זו מספר נציגי ציבור, שיצטרפו לבעלי התפקידים המרכיבים אותה כיום.

ש.- מיהו מרכז הועדה כיום?

ת.- נכון להיום אני מרכז את הועדה.

ש.- האם אתה מציע להמשיך במתכונת הזו?

ת.- ניתן לדיון להתנהל באפיקים המקובלים ולאחר מכן תתבהרנה כל התשובות. הייתי רוצה להגיד את דעתי במזכירות לפני שהיא מתפרסמת ברבים.

ש.- מה בקשר לנושא הצמיחה הדמוגראפית?

ת.- זה כמובן גם כן נושא חשוב ואפילו מהותי ועיקרי לעתיד של חניתה. אין ספק שנעסוק בו רבות.

ש.- אתה מופקד על הענפים היצרניים. מה כוונותיך בעניין זה?

ת.- מאז שאני פה עסקתי בנושאים חברתיים אותם תיארתי, אבל אסור להזניח את התחום העסקי שהוא העוגן הכלכלי של הקיבוץ. כמוכן יש להמשיך לטפל במבנה הארגוני.

ש.- אם הזכרנו את ועדת התכנון, נרחיב ונדבר על המבנה הארגוני בכללו. עם הגיעך לפה העברת שתי החלטות בנושא זה: בחירה בקלפי של נציגי ציבור לועדה הכלכלית ולועדת משאבי אנוש. מה עוד?

ת.- נכון שהמבנה הארגוני בחניתה לא נסגר עד הסוף ולא ברור עד הסוף אבל, עדיין אין זאת אומרת שחניתה לא מאורגנת. היא מאורגנת בצורה סבירה ואף יותר מכך. מוסדות חניתה מתפקדים לא רע. לכן, התחושה שאין מבנה ארגוני ומכאן הכל בלגן אין לה על מה להתבסס. יש כמובן מה לשפר ולתקן ואני משקיע בכך לא מעט מחשבות.

אני רואה במבנה הארגוני אמצעי ולא מטרה. צריך לעסוק במהות, במטרות, למשל שתהיה צמיחה דמוגרפית עם מינימום ניגודי אינטרסים והבדלים בין סוגי האוכלוסייה , שיתבצע שיוך נכסים, שחניתה תהיה מסודרת מבחינת התשתיות, מבחינת ניהול ופיתוח העסקים שלה וכד'… לכן, המבנה הארגוני הוא כלי להגשמת מטרות ולא מטרה בפני עצמה.

ש.- לדעתי למבנה הארגוני יש גם היבט מהותי בכך שזהו כלי המאפשר התנהלות דמוקרטית. ישנו אולי קונפליקט מובנה בין שאיפת המנהל להיות כמה שיותר עצמאי לעומת שאיפת הציבור החניתאי להיות מעורב ולהשפיע. מבנה ארגוני מאוד ריכוזי עומד בניגוד לשאיפה זו.

ת.- אכן, אם המטרה היא לקיים דמוקרטיה עם יכולת התנהלות סבירה, זו מטרה ראויה. אני מנסה לגבש קודם לעצמי, אח"כ למזכירות ולאסיפה, מהו המבנה הארגוני שמתאים למטרות שהגדרנו: דמוקרטיה, שקיפות, מעורבות של חברים לצד יכולת ניהול. אפשר ליישב את הסתירה הזו. יש לקחת בחשבון את המאפיינים של אנשי חניתה, את התרבות הארגונית, את המנטאליות ולבסוף לגבש מבנה ארגוני אם כי, זה לא נעשה ביום אחד.

ש.- האם לא כדאי להקים ועדת בוררות פנימית כדי להימנע מפנייה למוסדות חיצוניים?

ת.- לא הקדשתי לזה מספיק מחשבה. רק אומר שהמגמה היא, מזה לא מעט שנים, של התרופפות יכולת הקיבוץ לפתור בעיות חברתיות ואישיות בכוחות עצמו. מן הסתם, עובדה היא שחברים לא מסתפקים עוד בבוררויות פנימיות אלא פונים לאינסטנציות חיצוניות.

ש.- ההליכה, למשל, לרשם האגודות היא תופעה חדשה בחניתה.

ת.- אני ממש לא שמח מהתופעה הזו. זה מאוד בעיתי, אבל אי אפשר למנוע את זה אלא רק להציע לחברים את שרותי המוסדות הפנימיים.

ש.- אתה גם, נכון להיום, המנהל העסקי של הענפים היצרניים : מפעל קוטלב, מפעל העדשות והחקלאות. תחילה אשאל שאלה עקרונית: ישנם משקים שמתפרקים מנכסיהם היצרניים, כלומר מוכרים אותם. זה אמור בפרט לגבי מפעלים עשייתיים. איך אתה מתייחס לתופעה הזאת?

ת.- לתופעה זו יתרונות וחסרונות. אתן דוגמה: לא מזמן חברת "נטפים" נמכרה בחלקה לשותף חיצוני. היו בה שותפים שלושה קיבוצים – מגל, יפתח וחצרים.

חצרים, קיבוץ שיתופי, מכר חלק מסוים ונשאר מעורב. חלק מהכסף הזה הלך לקיבוץ וכן המפעל נשאר בקיבוץ. זאת, בעוד קיבוץ מגל יצא לגמרי מהשותפות וכך, החברים קיבלו הרבה כסף מזומן וגם הקיבוץ לצרכים שלו, כפי שהגדיר אותם. אני לא יכול לקבוע אם זה טוב או רע במקרה של מגל. הם מכרו נכס במטרה "לפגוש כסף", על פי הכלל שכל אחד מאתנו רשאי לעשות בנכסיו כהבנתו.

ש.- ואם לדבר בצורה מעשית על המציאות של היום בענפי חניתה, מה גישתך?

ת.- בקוטלב, מזה כ- 10 שנים, אנחנו שותפים עם קרן "טנא" וראינו שלא נפלו השמיים מעצם מכירת חלק מהמפעל לידיים חיצוניות. אנחנו צריכים לבחון מה האינטרסים ארוכי הטווח שלנו ועל פיהם לכלכל את מעשינו.

האינטרס של חניתה כפי שאני רואה אותו, בנוי משלושה פרמטרים: 1. לקיים פעילות עסקית שתניב הכנסה קבועה מהמפעלים ומהקרקע שלנו. 2. שהענפים יהוו מקום תעסוקה לאנשי חניתה – חברים מלאים, חברים בעצמאות כלכלית, תושבים, זאת מתוך הנחה שאמנם השכר הולך לאנשים אבל, לקיבוץ בתור שכזה ישנו אינטרס שתהיה במקום תעסוקה. 3. שהענפים יניבו רווחים ויחלקו דיווידנדים מהם ייהנו הבעלים. יש לקחת בחשבון שכנגד כל מה שאמרתי, ישנו סיכון לא קטן. אף אחד לא מבטיח ששלושת הפרמטרים האלה יתקיימו לאורך זמן. כלומר, בעלות על נכסים גם כרוכה בסיכונים. לפיכך, באופן כללי, אפשר לשאול אם לוקחים את כל הסיכון על עצמנו או מתחלקים עם עוד גורם או גורמים נוספים. לכן, הכנסת שותפים היא חלק מאסטרטגיה שפירושה להתחלק בסיכון או להבטיח צמיחה מתוך הנחה שדריכה במקום היא בעצם נסיגה, בפרט לגבי מפעלים כשלנו, הפועלים בשווקים תחרותיים מאד. גם זה סיכון. בשביל לצמוח צריך להשקיע כסף וכאן נשאלת השאלה אם יש בכוחנו וברצוננו להשקיע את כל הכסף הדרוש בעצמנו. התשובה היא כנראה – לא.

ש.- אתה מדבר על שני נושאים לא זהים: שותפות והשקעות. יכולה להיות שותפות שלא דורשת מצדנו השקעת הון ישירה וישנן השקעות, שיכולות להתבצע גם ללא שותפים. האם אצלנו מדובר בעיקר על שותפויות?

ת.- ההשקעות הישירות ביצירת שווקים ומוצרים, מו"פ טכנולוגי, חידוש והוספת קוי ייצור, מבנים וכד' הן השקעות עתירות הון והסיכון הוא בהתאם. ההצלחה השיווקית אף פעם אינה מובטחת. ישנן בהקשר זה 3 אפשרויות.

1. הקיבוץ משקיע בעצמו, אם הוא יכול ורוצה.

2. לקיחת הלוואות בנקאיות והגדלת חוב.

3. הכנסת שותף, בה אתה אמנם מדלל את היקף שליטתך במפעל אבל, הכסף המושקע הוא חדש וחיצוני.

ש.- אשאל בצורה יותר ספציפית באשר לענייני כח אדם. אמרת שיש לקיבוץ אינטרס לקיים במקום ענפים כמקור עבודה לאנשי חניתה. דבר זה יכול להתבצע בצורה רוטינית, ע"י פרסום מכרזים, או בצורה יותר יזומה, באמצעות ועדת משאבי אנוש, תוך הקפדה, כמובן, על הדרישות המתבקשות.

ת.- אני לא חסיד של קיצוניות. מצב קיצון אחד הוא זה שהיה קיים בקיבוץ הקודם, בו היה סידור עבודה או מעין סידור עבודה. עכשיו ישנה אוטונומיה לענפים ולמפעלי היצור שלנו וטוב שכך. אבל אוטונומיה מוחלטת ללא שום קשר עם עמדת הבעלים גם כן לא רצויה. לכן, יש לאפשר איזה שילוב בין הקריטריונים של הענפים היצרניים לבין השיקולים החברתיים של הקיבוץ. אם חבר או תושב עומד בקריטריונים ומתמודד מול אדם חיצוני, יש לתת עדיפות לתושב המקום. עם זאת, כיוון שמדובר באנשים אין רצפטים מוחלטים אבל, אפשר לפתור כל ויכוח בצורה עניינית.

ש.- עניין אחר לגמרי אבל מציק – הבריכה.

ת.- לקחנו על עצמנו לחזור לאסיפה עם עדכון כל המפרט הנוגע לבריכה, כלומר, העלויות, איכותה, מיקומה והאישורים שהם כיום בעיה רצינית מאוד. הרשות המקומית ומשרד הבריאות מקפידים הקפדה יתרה.

ש.- ומה אשר לבעיית האסבסט? מה יוטל בסופו של דבר על החבר?

ת.- ישנן החלטות על כך בחניתה. ישנו גם ערעור על החלטת ההנהלה. המערערים הסכימו לדון עם ההנהלה. ברגע שימוצה הדיון אתם, נקדם את הנושא.

ש.- שלחת לא מזמן מכתב לחברים המסביר את גישתך בנוגע לאופן בו אתה משיב לפניות פרטיות. אנא תפרט.

ת.- היקף המשרה שלי בחניתה היא "עד יומיים". מי שנמצא במזכירות וודאי מבחין שאני "רץ" מפגישה לפגישה מהבוקר עד הערב וכמעט שלא נותר לי זמן לעסוק בדברים אחרים. מן הסתם, יש צפייה שאענה ואתייחס ברצינות לכל פנייה, אבל צריך להבין שאין לי זמן ואפשרות להשיב אישית לכל מייל. ליתר דיוק, אני כן משתדל לענות למיילים אך זה קורה בעיקר בימים ושעות שאני לא נמצא בחניתה. לגבי מיילים שנשלחים בתפוצה רחבה, מבחינתי הם בבחינת דיון ציבורי ופה, בנוסף לבעיה שאין לי פנאי להשיב, לדעתי זו לא הבמה הראויה לכך. אין לזה סוף. המייל אינו הפלטפורמה המתאימה לדיון פומבי. אני רוצה להדגיש, שגם אם אני לא עונה למישהו או אם אני עונה רק אחרי כמה ימים, אין פרוש הדבר שאיני מתייחס.

חשוב לי לציין שאני פוגש בשמחה חברים שמבקשים להיפגש איתי, תוך תאום עם בת עמי.

ש.- נושא אחר הוא הצורך לשנות לפעמים סעיף זה או אחר בתקנון.

ת.- שינוי תקנון הקיבוץ כרוך בפרוצדורה די מורכבת כי, דרוש אישור של רשויות חיצוניות ודרוש רוב מיוחד בקיבוץ. התקנון של חניתה שונה לא מזמן. ישנם בתקנון זה סעיף אחד או שניים שהם בעייתיים. אחד מהם מפריע להתנהלות השוטפת של ההצבעות בקלפי והוא הסעיף הקובע כי על כל מועמד לתפקיד כלשהו בקיבוץ צריך להצביע "בעד" או "נגד". נראה לי שישנה הסכמה די רחבה בציבור שיש לשנות סעיף שהרי המטרה היא לבחור מועמדים ולא לסגור חשבונות לכן, נפעל בקרוב לשם כך.

ש.- תודה רבה אסא, להתראות ולהשתמע !

                                                                       ראיין:  בנימין

 אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.

פורסם בקטגוריה טורים בעלון עין חניתה, ניהול משק חקלאי בקיבוצים | עם התגים , , | סגור לתגובות על אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (חניתה 16/7/2012)

אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (חניתה 21/11/2012)

מאת אסא גיארי

ש.- הופיע בעלון הקודם ראיון מקיף עם גולן על קרקעות חניתה. מה תגובתך?

ת.- קראתי אותו והוא מעניין מאד. אתייחס לעניין הקמת צוות הקרקעות. הגדרת תפקיד צוות זה אושרה לפני כחודשיים במזכירות ובעצם זה אשרור של הגדרה קיימת משנים עברו. הכוונה להביא  הגדרה זו לאישור האסיפה בקרוב, לאחר מכן ניגש לבחירת ארבעה נבחרי ציבור לצוות זה. נושא הקרקעות מטופל היטב ע"י גולן שעובד בתאום מלא אתי. לא מזמן גולן הציג בפני ההנהלה המורחבת את שאלת הקרקעות שאנחנו רוצים לייעד לטובת הקמה של רפת ולול.

ש.- גולן התייחס לשטח הקרוי "משטח שלומית", של צ.ה.ל, להקמת לול. האם לזה הכוונה?

ת.- לא. זה נושא אחר. את "משטח שלומית" אנו מתכוונים לייעד לגידול פרגיות לרבייה (במסגרת האינטגרציה של "מילואות").  השטחים באזור "הקורן" מיועדים ללולי "פטם"(גם זה אמור לקום במסגרת האינטגרציה של "מילואות"). הנושא של הרפת באותם שטחים עלה מכיוון שהמחשבה להקים רפת על שטח מצובה כנראה אינה ישימה. זאת מכיוון שלא נותנים מכסות חדשות לרפתות משותפות, אלא לישוב בודד.

ש.- מה ההיגיון? ידוע לי שהמדיניות היא דווקא איחוד רפתות.

ת.- נכון. ההיגיון לא ברור לי. אני מניח שהממונה על מכסות חלב במשרד החקלאות סובר שיש לתת מכסה יש מאין רק לקיבוץ שאין לו רפת. למה לא נותנים מכסה לקיבוץ שרוצה להקים רפת משותפת עם קיבוץ אחר, לא מובן לי. אנחנו בודקים זאת, אך זו התשובה שקיבלנו.

ש.- אין מדיניות מכוונת?

ת.- יש. אבל היא לא תמיד ברורה. זו התמונה כרגע. בכל אופן ברור שאין כיום שטח במשבצת הקיימת מתאים להקמת רפת ו/או לולים.

ש.- יכול להיות שכל  הדיון הזה הוא ערטילאי, בין היתר בגלל המגמה להוריד מחירי מוצרים חקלאיים על ידי פגיעה בתמורה.

ת.- אולי. מכל מקום כל הבדיקות הקשורות לשטחים מתאימים לבניית רפת או לולים הן תנאי מוקדם להמשך טיפול בנושאים אלה.

ש. האם אתה מעורב בטיפול בשטח ה- 1000 דונם באזור שיח דנון עליו דיבר גולן?

ת.- בוודאי שאני מעורב. צריך להבין שקיבוץ חניתה הוא הכי מקופח באזור, מבחינת גודל השטח החקלאי והמכסות שעומדות לרשותו. אנו פועלים בצורה נמרצת לשנות מצב היסטורי זה ולהוסיף לנו דונמים ומכסות לעיבוד חקלאי.

ש.- בתחום אחר, פורסם דו"ח שנמסר בהנהלה על "עדשות חניתה". מה יש לך להוסיף עליו?

ת.- "עדשות חניתה" במגמת גידול, ועומדים היטב בתכנית ובתקציב 2012. אמנם ההיקפים צנועים כי מחזור מכירות החברה הוא סביב ה- 30 מיליון ₪ אבל, היא עומדת גם בתכנית המכירות וגם בתכנית הרווח ואף מעבר לזה. זו חברה מרתקת, עם המון פוטנציאל. עובדים בה אנשים נהדרים, מנהלים אותה אנשים מצוינים.

ש.- ישנה כוונה למסור בקרוב דו"ח לאסיפה ולקיים דיון?

ת.- כן, ישנה כוונה לקיים דיון כזה עם כל הענפים. נעשה זאת אגב הדיונים על תכנית 2013.

ש. – לא מזמן התקיימה ישיבה של מועצת המנהלים של "קוטלב". מה אתה יכול לומר על מפעל זה כיום?

ת.- צריך להודות ש"קוטלב" לא עומד בתכנית השנתית. אני מודע לכך שזו לא השנה הראשונה. החברה מאד רגישה למיתון ששורר כיום באירופה ובארה"ב. אנחנו מעריכים שהמכירות יסתכמו בכ- 10% פחות מהתכנית והרווח יסתכם ב- 2/3 מהתכנית. אבל חשוב להבהיר  שגם קוטלב היא חברה בעלת פוטנציאל גדול, שעדיין אינו ממוצה. יש צוות (הנהלה ועובדים) מצוין, יש כיוונים חדשים ומאמץ גדול ליצור מנועי צמיחה. מחפשים כל דרך להעלות את ערך החברה. לאחרונה אני עוסק הרבה בנושאים האסטרטגיים של קוטלב.

ש.- האם הכוונה לשותף נוסף ?

ת.- כן. ישנם כל הזמן דיונים ומידת המעורבות של הנהלת הקיבוץ גבוהה. המצב אמנם לא משמח כרגע, אבל אני מאמין שנצליח להמריא. צריך סבלנות וקור רוח.

ש.- לנוכח המצב בקוטלב מה קורה עם תכנית המשק השנתית?

ת.- עד סוף נובמבר נציג את הסיכום לתשעה חודשים וכן תחזית מעודכנת לסוף השנה, שממילא מתייחסת לתכנית המקורית.

ש.- האם למצב זה יכולות להיות השלכות על הקהילה?

ת.- עד סוף נובמבר נדע יותר, תוך כדי, כאמור, גיבוש תכנית 2013.

ש.- אם אנו נוגעים בהוצאות, ניגע בשני נושאים: אחד רחב היקף – הבריכה והשני צנוע יותר – העברת מרפאת השיניים.

ת.- ראשית מדובר ב"השקעות" ולא ב"הוצאות שוטפות". לגבי הבריכה, הבטחנו לקבל החלטות עד סוף נובמבר על עצם ההשקעה ועל מיקומה של הבריכה. אני מזכיר שסדר הגודל המתוכנן של העלויות במקום הקיים הוא קרוב ל-3 מיליון ₪. לגבי מיקום אחר: עדיין נעשות בדיקות, למרות שישנה כבר הערכת מחיר. אני מעריך שנוכל להגיע לקלפי בסוף נובמבר-תחילת דצמבר. אבל, ברור שאם יוחלט על מקום חדש, הבריכה תהיה מוכנה רק ב- 2014, לא כן אם מדובר על המיקום הקיים כי אז, היא תהיה מוכנה ב- 2013.

העברת מרפאת השיניים תתבצע בחודשים הקרובים, מאחר שהוחלט לא לסגור אותה. המקורות הכספיים יוגדרו בתקציב 2013.

ש.- נבחרה לאחרונה ועדה חדשה לרה-ארגון ובהקשר זה נשארה פתוחה שאלת המנהל העסקי, כלומר חבר או חיצוני, היקף משרתו.

ת.- המזכירות והצוות הכלכלי קיבלו על כך החלטה לפיה היו"ר (אני, אסא) יהיה גם המנהל העסקי, זאת לשם מניעת סרבול מיותר בתהליכי קבלת ההחלטות, עלויות נוספות וזאת בתוספת יום אחד בשבוע. היה על כך ערעור, או ליתר דיוק, דרישה להביא את ההצעה להכרעת הציבור. מצד אחד, תמכתי בהמלצת המזכירות והצוות הכלכלי אבל, מאחר ופיניתי לטובת חניתה יום אחד נוסף בשבוע וראיתי שהנושא נגרר ללא סוף, מצב שאינו בריא לאף אחד, החלטתי לאחרונה להסיר מסדר היום את החלופה שהומלץ עליה ולגשת לבחירת מנהל עסקי שהוא לא אני, וזאת בהקדם האפשרי.

ש.- שאלה אחרונה: מתהלכת עצומה על התשתיות. מה יש לך לומר על כך?

ת.- אכן, נמסרה עצומה הדורשת להביא לאסיפה את אופן בחירת/מינוי מנהל התשתיות. התבטאתי בעבר שלדעתי, ריכוז התשתיות הוא תפקיד סופר מקצועי, המצריך המון ניסיון וידע  וזה לא תפקיד ציבורי. גישתי היא שאם ישנה טענה על תפקוד של אדם מקצועי, יש להפנותה למנהלים שלו, במקרה של התשתיות זה למנהל הקהילה ו/או למנהל העסקים. אני מקווה שהדיון שיהיה בעקבות העצומה, יהיה דיון לגופו של עניין (כך זה הוצג בפטיציה) ולא לגופו של אדם.

ש.- תודה על העדכונים.

                                               ראיין : בנימין

אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.

פורסם בקטגוריה טורים בעלון עין חניתה, ניהול משק חקלאי בקיבוצים | עם התגים , | סגור לתגובות על אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (חניתה 21/11/2012)

אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (שדה נחום,חג שבועות)

מאת אסא גיארי

חג שמח לכולם

שדה נחום נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות.

לאחר הסדר החובות שנחתם לפני כשנתיים, אנו ניגשים במרץ להסדרת זכויות החברים בנכסים,

לביסוס קרן המילואים ובמקביל פותחים שערים לקליטה ולצמיחה דמוגראפית, הן באזור השכונה והן בשטח הקיבוץ עצמו.

בשנים הבאות נפנה משאבים גם להסדרה וחידוש של התשתיות בקיבוץ, זו הזדמנות לכולם לגלות מעורבות ולהיות שותפים במאמץ בהתמודדויות שלפנינו.

שנת 2009 הייתה שנה רווחית, שנייה ברציפות ואנו מקווים ומתכננים שגם השנה הנוכחית 2010 תסתיים ברווח.

מאחורי כל הסיסמאות הגדולות, מתבצעת עבודה קשה יומיומית ומפרכת.

עוסקים בה חברי הקיבוץ, תושבים  בשכונה ועוד רבים אחרים.

בחג השבועות נקרית לנו הזדמנות לציין את העוסקים במלאכה, בענפים היצרניים, בהנהלת הקיבוץ ובשירותים השונים.

ענף הגד"ש שלנו "שדות חקלאות" על צוותו המסור בראשותו של מותקה, מביאים תרומה עיקרית לרווח של הקיבוץ, בסיס ועוגן מרכזי להתנהלות הכלכלית שלנו.

אל הגידולים הסטנדרטיים שנראים בשדות כל שנה, כגון החיטה שנקצרה לא מזמן, העגבניות והתירס, התווספו השנה גם גידולי הירקות לשוק. ירקות אלה נשלחים מבית האריזה החדש שהוקם אשתקד. אנו מקווים ומאמינים שלאחר רכישת ניסיון והתמחות, קשיי ההקמה והתחלת ההרצה בהם נתקלנו בתחום זה, נראה ברכה במחזורים הבאים. כאן המקום לציין שוב ש "שדות חקלאות" נחשבת לענף הגד"ש הטוב באזור.

ענף הלול שלנו עובר שינויים אף הוא: אנו חוזרים לשווק למפעל "עוף טוב" הקרוב, אחרי חמש "שנות גלות" ב"מילועוף" הרחוקה, ומתכוונים להגדיל בכ-70 אחוז את יכולת הגידול שלנו וההכנסות, באמצעות שני לולים חדשים שייבנו באזור המשקי, בחודשים הקרובים.

אני מבקש לציין גם את התרומה שמגיעה ממקומות העבודה שאינם בייצור החקלאי, בראשם אבדת שעבר אמנם לבעלות "פלסטופיל" אך מעסיק רבים מאנשי שדה נחום ומביא תרומה מכובדת להכנסות הקיבוץ ומההשכרות השונות המנוהלות ע"י גיל ורונית מהוות מקור חשוב אף הן. נציין שלאחרונה צצות אצלנו יזמויות עסקיות קטנות. את פירותיהן אנו מקוים לקטוף בעתיד.

ואחרונים חביבים, אמנם לא יצרניים – אך כל כך חשובים הם אנשי המזכירות, הנהלת החשבונות והועדות שבלעדיהם לא היה לנו לא סדר ולא ארגון.

תודה רבה וחג שבועות שמח

אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.

פורסם בקטגוריה בלוג, טורים בעלון השדה, ניהול משק חקלאי בקיבוצים | עם התגים , , | סגור לתגובות על אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (שדה נחום,חג שבועות)

אסא גיארי – משולחנו של המנהל העסקי (עלון "השדה" , 15/5/09)

מאת אסא גיארי

שלום לכולם.

עברה תקופה ארוכה מאז העדכון האחרון ואיך שהזמן רץ…

בחודשים הראשונים של השנה עסקנו ב"התנעת" תכנית המשק. זוהי התקופה הראשונה לאחר הסדרי החובות ומכירת אבדת. הרבעון הראשון הסתיים ברווח קטן. בעיות התזרים רגועות יותר בהשוואה לשנים קודמות אך מבחינת התכנית העסקית, המרווחים בין ההכנסות וההוצאות עדיין צרים מדי  וכל סטייה קטנה עלולה להטות  את הכף לחובה.

כבר ציינתי בעבר שקיבוץ שדה נחום מתבסס כעת על שתי "רגליים" עיקריות האחת היא הכנסות מחקלאות (גד"ש בעיקר) והשנייה: דמי שימוש ("שכר דירה") במקרקעין.

אנו מטפלים באופן מתמיד במטרה של הגדלת מרווחים: מצד אחד צמצום בהוצאות וחיסכון משקי ומצד שני, חיפוש מקורות להגדלת הכנסות.

במסגרת החיסכון בהוצאות נסגרה פעילות "בית אורן". חיסכון נוסף (ולא רק של כסף) נמצא בפרויקט "הפרטת המים" אותו מובילה שדות חקלאות. הפרויקט  יצא זה לא מכבר לדרך. בחודשים שעברו מאז התקנת מוני המים, אנו מזהים חיסכון משמעותי של כ-35% (!!) בממוצע צריכת מי החצר, ביחס לחודשים המקבילים בשנים הקודמות. זאת אף לפני שהתחלנו לחייב עבור השימוש בפועל. זוהי תוצאה נאה ביותר ואנו מקווים שבחדשי הקיץ הבאים עלינו, נוכיח כי החיסכון במים היקרים כל כך יכול להיות גבוה אף יותר.

הטיפול בשדרוג תשתיות נמצא בראש מעיינינו. בחודשים האחרונים היינו במגעים עם חב' "אסקו ישראל" במהלכן הוגשה לנו הצעה עקרונית לפרויקט ניהול ושידרוג תשתיות החשמל בשדה נחום, נערך סקר מקצועי לניתוח ההשקעות הנדרשות לפרויקט, ואף נערכו מספר פגישות עם אנשי החברה, בין השאר לצורך מו"מ על הסכם מפורט. במהלך התקופה, נתקלנו בתופעה של התנהלות תמוהה מצד נציג החברה אשר היה אמור לבוא ולהציג את הפרויקט בפני מועצת המנהלים. לאחר שהבענו את תמיהתנו וחוסר שביעות רצוננו מההתנהלות הנ"ל, ביקשו נציגי החברה לתת להם צ'אנס נוסף. אנו נענינו בחיוב, אך בפגישה נוספת שהתקיימה התברר לנו כי מעשיהם מפוקפקים לחלוטין והוחלט לשים סוף פסוק לקשר שלנו עם החברה. מאחר וקיווינו כי במסגרת העסקה איתם יטופלו במהרה בעיות הבטיחות ברשת החשמל הפנימית בקיבוץ, הפסקת הקשר מעמידה אותנו שוב בפני שוקת שבורה בכל הקשור לשידרוג תשתיות החשמל בשטח הקיבוץ. בזמן הקרוב ביותר ניאלץ לקבל החלטות ולהתחיל בטיפול דחוף בבעיות הבטיחות.

במטרה להגדיל את הכנסות הקיבוץ הוחלט להסב את מבנה "הבניין" – מול אבדת למתקן אריזה לירקות. המתקן ישמש את שדות חקלאות לאריזה ושיווק של ירקות שיגודלו בגד"ש. אנו מעריכים ש"ענף" חדש זה יגדיל את ההכנסות והרווח של שדות ו מתכננים  להפעיל את המתקן עוד השנה, לקראת החורף הבא.

לפני מספר חודשים נחתם הסכם עם המפעלים האזוריים על נטיעת מטע זיתים לתעשיית שמן בשטח של שדה נחום באזור "שפעה". השטח בין כ-300 דונם נשתל ומטופל ע"י צוות מקצועי שמרכז את הטיפול והעיבוד של מטעי זיתים  של קיבוצים נוספים באזור. נקווה שגם מכאן תהיה הגדלה של מקורות הכנסה.

עד כאן להפעם…שבת שלום,

אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.

פורסם בקטגוריה בלוג, טורים בעלון השדה | עם התגים , | סגור לתגובות על אסא גיארי – משולחנו של המנהל העסקי (עלון "השדה" , 15/5/09)

אסא גיארי

העמוד של אסא גיארי בבנייה

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים | סגור לתגובות על אסא גיארי

אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (עין חרוד, 17.10.05)

תקופת החגים אינה מאפשרת עבודה רציפה. הדבר גורם להאטת קצב הטיפול וההתקדמות בנושאים רבים שמונחים על השולחן.

מאת: אסא גיארי

לפני שבועיים נפגשה הועדה הכלכלית פעם נוספת עם יו"ר דירקטוריון פלבם וריקור – שלום דרורי. שלום מסר סקירה על הקורה בפלבם ועל תכנית ההבראה  שהמפעל נכנס אליה. עיקר ההתמקדות הוא במהלך, שמטרתו להביא את פלבם כגוף יצרני שעיקר עיסוקו בשוק המטבחים,  לפסי רווחיות. זוהי משימה קשה. עקב השינויים שהתחוללו בשוק בשנתיים-שלוש האחרונות יש צורך לבצע לא מעט מהלכים כואבים ומכאיבים ולטפל בחזיתות רבות במקביל. הסערות, המשברים והרעשים מכיוון פלבם לא שכחו לרגע בשנה החולפת.

התקופה והקורה בה מצריכים משאבים נפשיים מכל הנוגעים בדבר, בעיקר אנשי פלבם: חברים ושכירים, מנהלים ועובדים. גם חברים שאינם בתוך פלבם ביום יום, עוקבים בדאגה. זאב, יחד עם הנהלת פלבם והדירקטוריון ובגיבוי מלא של הועדה הכלכלית מתמקד במטרה החשובה הזאת. אני מוצא הזדמנות לאחל לו ולנו הצלחה.

באותה ישיבה מסר שלום דרורי על הקורה בריקור. בשנים האחרונות מצליחה כידוע ריקור לצמוח ולהביא תוצאות משמחות ומרחיבות לב.  גם בשנה הקרובה צפויה צמיחה. עם כל התשואות (תרתי משמע..) המגיעות, הרי ידוע שמנוחה על זרי הדפנה היא גישה מסוכנת. תחושת ה"לא לעולם חוסן" מלווה את הנושאים באחריות, לאורך כל הדרך (ולאו דווקא בגלל שמישהו נאוירוטי). זוהי אמת בסיסית בעולם העסקים בפרט, ואין לקחת כמובן מאליו שההצלחות יימשכו לעד. אנו בודקים כל הזמן אפשרויות למהלכים אסטרטגיים שעיקרם חבירה לגורמים חיצוניים כשותפים ו/או פיתוח מוצרים לשווקים "חדשים" שאינם  בתחום העיסוק העיקרי של ריקור כיום.

עד כאן דיווח קצר מעולם התעשיות שלנו.

ביקשו ממני להתייחס "לכבוד חג האסיף" גם למגזר החקלאות שמשום מה יש חשים לעיתים שנדחק לקרן זווית.

חמשת ענפי החקלאות שלנו, שלושה בתחום בעלי החיים: רפת, דיר ומדגה ושניים בתחום הצומח: גד"ש ומטעים. באופן בסיסי ולכאורה, ענפים אלה המהווים אגב כ-15% מהפעילות היצרנית של המשק, לא השתנו בעשרות השנים האחרונות. הפרות נראות אותו הדבר, הטרקטורים בצבע ירוק או אדום… וגם החיטה צומחת שוב כל שנה. אולם מי שמלווה את המגזר הזה באופן צמוד ומבין קצת בנעשה, אינו יכול שלא להבחין בשינויים שחלו לאורך השנים. לטובה וגם לרעה. לטובה: חל שיפור מתמיד, כל הזמן באיכות הניהול של הענפים. יותר תחכום, ניסיון,  אחריות ורצינות והבנת התחום הניהולי. כל ענף והמורכבות שלו מחייב רמה גבוהה של תשומת לב ניהולית ויש אצלנו רמה גבוהה בהחלט שבאה לידי ביטוי בתוצאות מקצועיות מהגבוהות באזור ובארץ, סליחה על הגאווה.

השינויים לרעה שחלו וחלים כל הזמן, באים בעיקר מבחוץ: תנאי השוק מאיימים כל הזמן על היציבות והוודאות והם גורם הסיכון מספר אחד בכל אחד מענפי החקלאות. על הרפת לדוגמה שהינה ענף מרכזי אצלנו מרחף כל הזמן האיום של הסרת התכנון המרכזי וקריסת מערכת מחירי החלב אשר מזה שנים נקבעים בהסכמה בין הממשלה, החקלאים והמחלבות. המדגה, שם דעך וחוסל למעשה השיווק המאורגן לפני כשש שנים, נמצא במצב משברי מתמשך. הדיר תלוי במידה רבה בייצוא גבינות הצאן ע"י חברות חיצוניות, רווחיות הפרדס תלויה בנזקי הוריקנים בארה"ב  וכן הלאה וכן הלאה.

במקביל ולמרות האיומים הללו, הצליחו מרבית ענפי החקלאות שלנו להתעלות בשנתיים האחרונות ולייצר ולשווק כך שהמכירות והרווחים גבוהים בהרבה מהממוצע של תחילת שנות האלפיים ובענפים מסוימים אף נשברו "שיאים של כל הזמנים". אני מניח ומקווה שגם השנה הקרובה תראה תוצאות גבוהות. בכל אופן ובכל מה שקשור בנו ונשלט על ידינו, אני אופטימי.

חג אסיף שמח.

לחצו כאן לקריאת היומן המלא מתאריך 17.10.05

אסא גיארי

פורסם בקטגוריה טורים בעלון עין חרוד, ניהול משק חקלאי בקיבוצים | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (עין חרוד, 17.10.05)

משולחנו של מרכז המשק (עין חרוד, 15.8.03)

מאת: אסא גיארי

תוכנית אב חדשה לעין חרוד.

מזה כ – 4 שנים עוסקת ועדת הקרקעות בהכנת וקידום תוכנית אב לעין חרוד.

התוכנית מנסה להעריך ולבנות את המפה הפיזית (מבנה השטח) של הקיבוץ, על פי שיקולים שונים, במטרה להכין תשתית תכנונית טובה לטווח של 20 שנה קדימה.

זה נשמע מסובך וזה אכן כך. הסיבות הן רבות. קודם כל, קשה לתכנן בתקופה של אי וודאות ושינויים כה רבים. מספר הגורמים בהם יש להתחשב הוא אין סופי. דמוגראפיה, אורחות חיים, מגבלות שונות ומשונות, נוף, כלכלה ותעסוקה, קיבוצים שכנים, מועצה אזורית, מינהל מקרקעי ישראל  וכן הלאה והלאה…

הקיבוץ שנבנה לפני 50 שנה תוכנן בצורה שהתאימה לתקופת שנות ה50 וה60.

צורה זו רחוקה מרחק רב מהצרכים שהתפתחו מאז ורחוקה עוד יותר מהמגמות הצפויות בעתיד.

אתן שתי דוגמאות.

דוגמה ראשונה: המגורים. בזמנו, איש בוודאי לא חשב שחברי הקיבוץ ירצו לגור בדירה "גדולה".

לפרט היה מקום צנוע בהשוואה לכלל ויחידת המגורים הקלאסית פורקה לגורמים: "החדר" – בו חיו בני הזוג, "בתי הילדים" – בהם גרו הילדים, "חדרים" בהם גרו חיילים ובוגרים לפני הקמת המשפחה וכך  גם "חדר האוכל" ו"המטבח" ו"ענף הבגד" פונקציות אלה זכו להיות ממוקמות במקום הפיזי הטוב והמרכזי בקיבוץ כמו גם  לעתירות "שטח מגרש" ו"שטח רצפה" בנוי, בהשוואה ל"חדר" בו התגוררו החברים. המתווה המיתארי הותאם לחברה קטנה, הומוגנית, שיוויונית, עם רמת מינוע נמוכה ורמת חיים צנועה. האפשרות שמשהו מכל זה גם יהיה שייך לחבר באופן פרטי לא עלתה אפילו על הפרק.

במהלך השנים השתנו דברים במידה רבה. פונקציות רבות עברו ליח' המגורים ואיתן גדל הצורך להגדלת הדירות. והשתנתה זווית ההסתכלות על מהות הדירה ושימושיה כל זה מחייב תכנון חדש בנסיון לצפות כיצד יראה אזור המגורים בעתיד.

דוגמה שנייה: מבני המשק. בעבר, היה משקל כלכלי עצום לענפי החקלאות בקיבוץ. שטח רב ואיכותי הוקצב למבנים שאכלסו בעלי חיים ומחסנים. כיום הוא נטוש ומוזנח בחלקו. יש מקום לשקול שוב את הנתונים הסביבתיים והכלכליים ואת ההצדקה לקיומו של שימוש קרקע זה בחלק מהמקרים והאם ניתן ורצוי לנצל שטחים אלה למגורים או לפיתוח עסקים ויזמויות שונות.

דוגמאות אלה הן כאמור "קצה הקרחון" של מגוון הדילמות הקשורות לתכנית האב ו"שטח המחנה" ואפשר למלא ספרים שלמים בנדון.

היות והתהליך הוא ארוך ומורכב. הוא משלב דיונים פנימיים (בועדת הקרקעות באסיפה ובמועצה) ודיונים מול גורמים חיצוניים.

חשוב מאוד להזכיר כי אנחנו נמצאים באיזשהו מקום של אמצע-הדרך. התוכנית המוצגת כיום לפני הציבור היא שלב אחד מני רבים.

שבת שלום

אסא גיארי

פורסם בקטגוריה טורים בעלון עין חרוד, ניהול תעשייה בקיבוצים | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על משולחנו של מרכז המשק (עין חרוד, 15.8.03)

אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (עין חרוד, 10.1.2003)

מאת: אסא גיארי

בריקור ציינו השבוע את סיום שנת 2002 בטכס חגיגי.
היות והתבקשתי לייצג את הדירקטוריון ואת המשק באירוע זה… מצאתי לנכון להעלות גם ביומן את הדברים שאמרתי שם:

כשנחמן ביקש ממני להגיד כמה מילים בשם הדירקטוריון במקומו של משה אורטס, "שברתי את הראש" מה להגיד.
בהזדמנויות כאלה, קל מאד להיסחף לקלישאות ולהישמע בומבסטי.

במקרה (או שלא…) התפרסם ביום ו' האחרון במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות, מאמר מאת סבר פלוצקר, הכתב הכלכלי הבכיר של העיתון.
עיתוני סוף השבוע עסקו כולם בתחרות: מי יתן את הציון או את המדד הגרוע ביותר לסיכום שנת 2002, אשר היתה קטסטרופלית בכלל ובענף ההי-טק שהוביל את הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות – בפרט.
אולם במאמר המיוחד הזה, בחר דוקא סבר פלוצקר לפרגן.
לפרגן לתעשיית ההי-טק ולאנשיה.
אני רוצה לצטט חלק מהמשפטים שאספתי משם (אח"כ תבינו מדוע…).

"הכספים העצומים הללו (ייצוא ההיי טק הישראלי, וההשקעות שהוזרמו אל התעשייה) – אפשרו הלכה למעשה למחוק את כל החוב החיצוני שהיה לישראל באמצע שנות ה 90 ולצבור עתודות מטבע חוץ של 24 מליארד דולר!…"

"בארץ אחרת, נורמלית, היו עובדי היי-טק, משקיעי היי-טק, מדעני היי-טק ומנהלי היי-טק נחשבים לנכס לאומי ממדרגה ראשונה. נכס שיש לשמר לטפח לדשן ולחבק.
לא אצלנו. הקנאה, אחד היצרים הכי חזקים בחברה הישראלית, סינוורה את עיני הישראלים כשבאו לדבר על היי-טק…"

"על כתפיהם של אנשי ההיי-טק נישא מלוא חלום השגשוג של ישראל. בזכותם יש לנו אויר כלכלי לנשימה… תרומתם למשק הישראלי משתווה למציאת נפט בכמויות ענק באדמת ישראל. הם הזהב שלנו…."

סוף ציטוט.

ואני… לוקח את המשפטים הללו שבחרתי מהעיתון ו"מלביש" אותן על ריקור, ועליכם, אנשי ריקור. כל הצוות הגדול הזה חברים ושכירים, מנהלים ועובדים.

ואומר:

בזכותכם יש לנו אויר כלכלי לנשימה.
אתם הנכס האמיתי, "הזהב" שלנו.

בשמי , בשם הדירקטוריון ובשם כל חברי עין חרוד:
תודה רבה  והצלחה בהמשך!

 

אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.

פורסם בקטגוריה טורים בעלון עין חרוד | עם התגים , , , | סגור לתגובות על אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (עין חרוד, 10.1.2003)