אסא גיארי – משולחנו של מרכז המשק (חניתה 21/11/2012)

מאת אסא גיארי

ש.- הופיע בעלון הקודם ראיון מקיף עם גולן על קרקעות חניתה. מה תגובתך?

ת.- קראתי אותו והוא מעניין מאד. אתייחס לעניין הקמת צוות הקרקעות. הגדרת תפקיד צוות זה אושרה לפני כחודשיים במזכירות ובעצם זה אשרור של הגדרה קיימת משנים עברו. הכוונה להביא  הגדרה זו לאישור האסיפה בקרוב, לאחר מכן ניגש לבחירת ארבעה נבחרי ציבור לצוות זה. נושא הקרקעות מטופל היטב ע"י גולן שעובד בתאום מלא אתי. לא מזמן גולן הציג בפני ההנהלה המורחבת את שאלת הקרקעות שאנחנו רוצים לייעד לטובת הקמה של רפת ולול.

ש.- גולן התייחס לשטח הקרוי "משטח שלומית", של צ.ה.ל, להקמת לול. האם לזה הכוונה?

ת.- לא. זה נושא אחר. את "משטח שלומית" אנו מתכוונים לייעד לגידול פרגיות לרבייה (במסגרת האינטגרציה של "מילואות").  השטחים באזור "הקורן" מיועדים ללולי "פטם"(גם זה אמור לקום במסגרת האינטגרציה של "מילואות"). הנושא של הרפת באותם שטחים עלה מכיוון שהמחשבה להקים רפת על שטח מצובה כנראה אינה ישימה. זאת מכיוון שלא נותנים מכסות חדשות לרפתות משותפות, אלא לישוב בודד.

ש.- מה ההיגיון? ידוע לי שהמדיניות היא דווקא איחוד רפתות.

ת.- נכון. ההיגיון לא ברור לי. אני מניח שהממונה על מכסות חלב במשרד החקלאות סובר שיש לתת מכסה יש מאין רק לקיבוץ שאין לו רפת. למה לא נותנים מכסה לקיבוץ שרוצה להקים רפת משותפת עם קיבוץ אחר, לא מובן לי. אנחנו בודקים זאת, אך זו התשובה שקיבלנו.

ש.- אין מדיניות מכוונת?

ת.- יש. אבל היא לא תמיד ברורה. זו התמונה כרגע. בכל אופן ברור שאין כיום שטח במשבצת הקיימת מתאים להקמת רפת ו/או לולים.

ש.- יכול להיות שכל  הדיון הזה הוא ערטילאי, בין היתר בגלל המגמה להוריד מחירי מוצרים חקלאיים על ידי פגיעה בתמורה.

ת.- אולי. מכל מקום כל הבדיקות הקשורות לשטחים מתאימים לבניית רפת או לולים הן תנאי מוקדם להמשך טיפול בנושאים אלה.

ש. האם אתה מעורב בטיפול בשטח ה- 1000 דונם באזור שיח דנון עליו דיבר גולן?

ת.- בוודאי שאני מעורב. צריך להבין שקיבוץ חניתה הוא הכי מקופח באזור, מבחינת גודל השטח החקלאי והמכסות שעומדות לרשותו. אנו פועלים בצורה נמרצת לשנות מצב היסטורי זה ולהוסיף לנו דונמים ומכסות לעיבוד חקלאי.

ש.- בתחום אחר, פורסם דו"ח שנמסר בהנהלה על "עדשות חניתה". מה יש לך להוסיף עליו?

ת.- "עדשות חניתה" במגמת גידול, ועומדים היטב בתכנית ובתקציב 2012. אמנם ההיקפים צנועים כי מחזור מכירות החברה הוא סביב ה- 30 מיליון ₪ אבל, היא עומדת גם בתכנית המכירות וגם בתכנית הרווח ואף מעבר לזה. זו חברה מרתקת, עם המון פוטנציאל. עובדים בה אנשים נהדרים, מנהלים אותה אנשים מצוינים.

ש.- ישנה כוונה למסור בקרוב דו"ח לאסיפה ולקיים דיון?

ת.- כן, ישנה כוונה לקיים דיון כזה עם כל הענפים. נעשה זאת אגב הדיונים על תכנית 2013.

ש. – לא מזמן התקיימה ישיבה של מועצת המנהלים של "קוטלב". מה אתה יכול לומר על מפעל זה כיום?

ת.- צריך להודות ש"קוטלב" לא עומד בתכנית השנתית. אני מודע לכך שזו לא השנה הראשונה. החברה מאד רגישה למיתון ששורר כיום באירופה ובארה"ב. אנחנו מעריכים שהמכירות יסתכמו בכ- 10% פחות מהתכנית והרווח יסתכם ב- 2/3 מהתכנית. אבל חשוב להבהיר  שגם קוטלב היא חברה בעלת פוטנציאל גדול, שעדיין אינו ממוצה. יש צוות (הנהלה ועובדים) מצוין, יש כיוונים חדשים ומאמץ גדול ליצור מנועי צמיחה. מחפשים כל דרך להעלות את ערך החברה. לאחרונה אני עוסק הרבה בנושאים האסטרטגיים של קוטלב.

ש.- האם הכוונה לשותף נוסף ?

ת.- כן. ישנם כל הזמן דיונים ומידת המעורבות של הנהלת הקיבוץ גבוהה. המצב אמנם לא משמח כרגע, אבל אני מאמין שנצליח להמריא. צריך סבלנות וקור רוח.

ש.- לנוכח המצב בקוטלב מה קורה עם תכנית המשק השנתית?

ת.- עד סוף נובמבר נציג את הסיכום לתשעה חודשים וכן תחזית מעודכנת לסוף השנה, שממילא מתייחסת לתכנית המקורית.

ש.- האם למצב זה יכולות להיות השלכות על הקהילה?

ת.- עד סוף נובמבר נדע יותר, תוך כדי, כאמור, גיבוש תכנית 2013.

ש.- אם אנו נוגעים בהוצאות, ניגע בשני נושאים: אחד רחב היקף – הבריכה והשני צנוע יותר – העברת מרפאת השיניים.

ת.- ראשית מדובר ב"השקעות" ולא ב"הוצאות שוטפות". לגבי הבריכה, הבטחנו לקבל החלטות עד סוף נובמבר על עצם ההשקעה ועל מיקומה של הבריכה. אני מזכיר שסדר הגודל המתוכנן של העלויות במקום הקיים הוא קרוב ל-3 מיליון ₪. לגבי מיקום אחר: עדיין נעשות בדיקות, למרות שישנה כבר הערכת מחיר. אני מעריך שנוכל להגיע לקלפי בסוף נובמבר-תחילת דצמבר. אבל, ברור שאם יוחלט על מקום חדש, הבריכה תהיה מוכנה רק ב- 2014, לא כן אם מדובר על המיקום הקיים כי אז, היא תהיה מוכנה ב- 2013.

העברת מרפאת השיניים תתבצע בחודשים הקרובים, מאחר שהוחלט לא לסגור אותה. המקורות הכספיים יוגדרו בתקציב 2013.

ש.- נבחרה לאחרונה ועדה חדשה לרה-ארגון ובהקשר זה נשארה פתוחה שאלת המנהל העסקי, כלומר חבר או חיצוני, היקף משרתו.

ת.- המזכירות והצוות הכלכלי קיבלו על כך החלטה לפיה היו"ר (אני, אסא) יהיה גם המנהל העסקי, זאת לשם מניעת סרבול מיותר בתהליכי קבלת ההחלטות, עלויות נוספות וזאת בתוספת יום אחד בשבוע. היה על כך ערעור, או ליתר דיוק, דרישה להביא את ההצעה להכרעת הציבור. מצד אחד, תמכתי בהמלצת המזכירות והצוות הכלכלי אבל, מאחר ופיניתי לטובת חניתה יום אחד נוסף בשבוע וראיתי שהנושא נגרר ללא סוף, מצב שאינו בריא לאף אחד, החלטתי לאחרונה להסיר מסדר היום את החלופה שהומלץ עליה ולגשת לבחירת מנהל עסקי שהוא לא אני, וזאת בהקדם האפשרי.

ש.- שאלה אחרונה: מתהלכת עצומה על התשתיות. מה יש לך לומר על כך?

ת.- אכן, נמסרה עצומה הדורשת להביא לאסיפה את אופן בחירת/מינוי מנהל התשתיות. התבטאתי בעבר שלדעתי, ריכוז התשתיות הוא תפקיד סופר מקצועי, המצריך המון ניסיון וידע  וזה לא תפקיד ציבורי. גישתי היא שאם ישנה טענה על תפקוד של אדם מקצועי, יש להפנותה למנהלים שלו, במקרה של התשתיות זה למנהל הקהילה ו/או למנהל העסקים. אני מקווה שהדיון שיהיה בעקבות העצומה, יהיה דיון לגופו של עניין (כך זה הוצג בפטיציה) ולא לגופו של אדם.

ש.- תודה על העדכונים.

                                               ראיין : בנימין

אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.

פורסם בקטגוריה טורים בעלון עין חניתה, ניהול משק חקלאי בקיבוצים, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.