מאת אסא גיארי
אסא החל את תפקידו בחניתה לפני קצת למעלה משלושה חודשים, זמן מספיק כדי לחוש את הדופק החברתי /אנושי של המקום. על כך אומר אסא:
"תודה על ההזדמנות לשוחח עם הציבור דרך העלון שכן, אני חושב שחשוב לדבר לא רק בדרכים פורמאליות אלא דרך העלון ובצורה ישירה. אני מרגיש מצוין בחניתה, יש פה המון אנשים בעלי איכות אדירה, הון אנושי מצוין ויש תחושה שיש עם מי לעבוד. נכון שישנן הרבה סערות ולפעמים ההרגשה של בלגן גדול, תחושה של קונפליקטים וצורת דיון לא תמיד נוחה ונינוחה אבל, בסה"כ אני מרגיש מצוין.
ש.- אני מניח שיש לך תכניות עבודה ושעשית שיעורי בית לקראת בואך הנה, להפתעתי הנעימה ספרת לי שקראת את העלונים שקדמו להתחלת עבודתך כחלק מהכנה זאת. אם כן, מה תכנית העבודה שלך לטווח הקצר, הבינוני והארוך.
ת.- תכנית העבודה לטווח הבינוני והארוך עוד לא מגובשת אצלי. אגבש אותה יחד עם המזכירות כי, בדרך כלל אני לא עושה דברים לבדי אלא בעבודת צוות תוך שיתוף חברים ואנשים שעובדים איתי. אני כמובן אומר את דעתי אבל, רק כך מתגבשת תכנית. עם זה, ישנם כמה כיוונים שבשלושת החודשים שאני פה הולכים ומתגבשים אצלי. לדוגמא, השלמת הטיפול בכל הנושאים הקשורים בשיוך הנכסים.
ש.- הכוונה לכל ההיבטים הפורמאליים?
ת.- לפני שהגעתי התקבלו ההחלטות העקרוניות על סמך תהליך שהובילו ישי ומיכה טיסר. עכשיו צריך לפרוט אותן למעשים. ישנן הרבה נגזרות מהחלטות אלה. למשל, מה שנקרא יחידות השתתפות, הנוגעות לנכסים היצרניים, מחייב כמה פרוצדורות, כמו הקמת ועד הנהלה לתאגיד החברים.
ש.- תאגיד כזה הרי קיים.
ת.- נכון, אבל נחוצות אי אלו פעולות על מנת להפעיל אותו, כמו תקנון התאגיד. נעשה זאת באמצעות עורכי הדין שלנו, שהעבירו את התקנונים לאשורו של רשם האגודות השיתופיות. לאחר שהם יאושרו נכנס את ועד ההנהלה ונתחיל לעבוד להפעלת המודל, לדוגמא, תינתן תעודה לכל חבר, עליה יהיה רשום כמה יחידות השתתפות עומדות לרשותו.
ש.- מה באשר לשיוך דירות?
ת.- גם בהקשר זה התהליך לא הסתיים.
ש.- האם המשמעות שנחוצות פעולות נוספות עד לשלב החתימה במנהל?
ת.- כן, קודם כל, צריך להמשיך וללחוץ על המנהל כי אין זה מובן מאליו שהוא קורא ביוזמתו לחברים לבוא לחתום. דבר נוסף הוא טיפול בכל הנוגע לפרצלציה. כלומר, תוכנית התב"ע (תכנית בינוי ערים) שהתקבלה לגבי חניתה ב- 2007 ואושרה בחניתה ובמוסדות חיצוניים, צריכה להיות מותאמת בדיוק לתכנית הפרצלאציה וישנו עדיין צורך בהרבה התאמות כדי להגיע להתאמה זו.
ש.- פירוש הדבר שהחתימה של כל חבר במינהל למקרקעי ישראל מותנית בגמר ההתאמות בין התב"ע לפרצלציה.
ת.- באופן עקרוני כן. בבואו למינהל עם תכנית המגרש שלו החבר צריך להציג תסריט התואם את התב"ע. כמו כן, ישנן עדיין בעיות נקודתיות שלא באו על פתרונן, ובירורים שעוד לא הושלמו.
ש.- האם ידוע לך הצורך בשינוי יעוד של מבנה זה או אחר?
ת.- זה נושא אחר אבל הוא מתקשר לעניין נוסף: ביצוע התב"ע בחניתה. מדובר בכבישים, מבני ציבור ושימושם, אזור הספורט (כולל הבריכה), תוספת מתחמים למגורים שלא קיימים כיום. נקודה אחרונה זו קשורה לצמיחה הדמוגראפית ולגודל הישוב הרצוי לנו, לא רק על סמך המקסימום שנקבע ע"י המינהל. זה מחייב דיון ציבורי.
ש.- האם ישנה ועדת תכנון פעילה?
ת.- נושא זה הוא חם, "על התנור", כמו שאומרים. ראשית, ישנה ועדת תכנון, שהוקמה ב- 2010 בהחלטת המזכירות, בעלת הרכב מסוים והיא פועלת עד היום. אנחנו מבקשים עכשיו מן ההנהלה לתת מנדט חדש לועדת תכנון. נושא זה יובא לאסיפה יחד עם ההצעה לבחור לוועדה זו מספר נציגי ציבור, שיצטרפו לבעלי התפקידים המרכיבים אותה כיום.
ש.- מיהו מרכז הועדה כיום?
ת.- נכון להיום אני מרכז את הועדה.
ש.- האם אתה מציע להמשיך במתכונת הזו?
ת.- ניתן לדיון להתנהל באפיקים המקובלים ולאחר מכן תתבהרנה כל התשובות. הייתי רוצה להגיד את דעתי במזכירות לפני שהיא מתפרסמת ברבים.
ש.- מה בקשר לנושא הצמיחה הדמוגראפית?
ת.- זה כמובן גם כן נושא חשוב ואפילו מהותי ועיקרי לעתיד של חניתה. אין ספק שנעסוק בו רבות.
ש.- אתה מופקד על הענפים היצרניים. מה כוונותיך בעניין זה?
ת.- מאז שאני פה עסקתי בנושאים חברתיים אותם תיארתי, אבל אסור להזניח את התחום העסקי שהוא העוגן הכלכלי של הקיבוץ. כמוכן יש להמשיך לטפל במבנה הארגוני.
ש.- אם הזכרנו את ועדת התכנון, נרחיב ונדבר על המבנה הארגוני בכללו. עם הגיעך לפה העברת שתי החלטות בנושא זה: בחירה בקלפי של נציגי ציבור לועדה הכלכלית ולועדת משאבי אנוש. מה עוד?
ת.- נכון שהמבנה הארגוני בחניתה לא נסגר עד הסוף ולא ברור עד הסוף אבל, עדיין אין זאת אומרת שחניתה לא מאורגנת. היא מאורגנת בצורה סבירה ואף יותר מכך. מוסדות חניתה מתפקדים לא רע. לכן, התחושה שאין מבנה ארגוני ומכאן הכל בלגן אין לה על מה להתבסס. יש כמובן מה לשפר ולתקן ואני משקיע בכך לא מעט מחשבות.
אני רואה במבנה הארגוני אמצעי ולא מטרה. צריך לעסוק במהות, במטרות, למשל שתהיה צמיחה דמוגרפית עם מינימום ניגודי אינטרסים והבדלים בין סוגי האוכלוסייה , שיתבצע שיוך נכסים, שחניתה תהיה מסודרת מבחינת התשתיות, מבחינת ניהול ופיתוח העסקים שלה וכד'… לכן, המבנה הארגוני הוא כלי להגשמת מטרות ולא מטרה בפני עצמה.
ש.- לדעתי למבנה הארגוני יש גם היבט מהותי בכך שזהו כלי המאפשר התנהלות דמוקרטית. ישנו אולי קונפליקט מובנה בין שאיפת המנהל להיות כמה שיותר עצמאי לעומת שאיפת הציבור החניתאי להיות מעורב ולהשפיע. מבנה ארגוני מאוד ריכוזי עומד בניגוד לשאיפה זו.
ת.- אכן, אם המטרה היא לקיים דמוקרטיה עם יכולת התנהלות סבירה, זו מטרה ראויה. אני מנסה לגבש קודם לעצמי, אח"כ למזכירות ולאסיפה, מהו המבנה הארגוני שמתאים למטרות שהגדרנו: דמוקרטיה, שקיפות, מעורבות של חברים לצד יכולת ניהול. אפשר ליישב את הסתירה הזו. יש לקחת בחשבון את המאפיינים של אנשי חניתה, את התרבות הארגונית, את המנטאליות ולבסוף לגבש מבנה ארגוני אם כי, זה לא נעשה ביום אחד.
ש.- האם לא כדאי להקים ועדת בוררות פנימית כדי להימנע מפנייה למוסדות חיצוניים?
ת.- לא הקדשתי לזה מספיק מחשבה. רק אומר שהמגמה היא, מזה לא מעט שנים, של התרופפות יכולת הקיבוץ לפתור בעיות חברתיות ואישיות בכוחות עצמו. מן הסתם, עובדה היא שחברים לא מסתפקים עוד בבוררויות פנימיות אלא פונים לאינסטנציות חיצוניות.
ש.- ההליכה, למשל, לרשם האגודות היא תופעה חדשה בחניתה.
ת.- אני ממש לא שמח מהתופעה הזו. זה מאוד בעיתי, אבל אי אפשר למנוע את זה אלא רק להציע לחברים את שרותי המוסדות הפנימיים.
ש.- אתה גם, נכון להיום, המנהל העסקי של הענפים היצרניים : מפעל קוטלב, מפעל העדשות והחקלאות. תחילה אשאל שאלה עקרונית: ישנם משקים שמתפרקים מנכסיהם היצרניים, כלומר מוכרים אותם. זה אמור בפרט לגבי מפעלים עשייתיים. איך אתה מתייחס לתופעה הזאת?
ת.- לתופעה זו יתרונות וחסרונות. אתן דוגמה: לא מזמן חברת "נטפים" נמכרה בחלקה לשותף חיצוני. היו בה שותפים שלושה קיבוצים – מגל, יפתח וחצרים.
חצרים, קיבוץ שיתופי, מכר חלק מסוים ונשאר מעורב. חלק מהכסף הזה הלך לקיבוץ וכן המפעל נשאר בקיבוץ. זאת, בעוד קיבוץ מגל יצא לגמרי מהשותפות וכך, החברים קיבלו הרבה כסף מזומן וגם הקיבוץ לצרכים שלו, כפי שהגדיר אותם. אני לא יכול לקבוע אם זה טוב או רע במקרה של מגל. הם מכרו נכס במטרה "לפגוש כסף", על פי הכלל שכל אחד מאתנו רשאי לעשות בנכסיו כהבנתו.
ש.- ואם לדבר בצורה מעשית על המציאות של היום בענפי חניתה, מה גישתך?
ת.- בקוטלב, מזה כ- 10 שנים, אנחנו שותפים עם קרן "טנא" וראינו שלא נפלו השמיים מעצם מכירת חלק מהמפעל לידיים חיצוניות. אנחנו צריכים לבחון מה האינטרסים ארוכי הטווח שלנו ועל פיהם לכלכל את מעשינו.
האינטרס של חניתה כפי שאני רואה אותו, בנוי משלושה פרמטרים: 1. לקיים פעילות עסקית שתניב הכנסה קבועה מהמפעלים ומהקרקע שלנו. 2. שהענפים יהוו מקום תעסוקה לאנשי חניתה – חברים מלאים, חברים בעצמאות כלכלית, תושבים, זאת מתוך הנחה שאמנם השכר הולך לאנשים אבל, לקיבוץ בתור שכזה ישנו אינטרס שתהיה במקום תעסוקה. 3. שהענפים יניבו רווחים ויחלקו דיווידנדים מהם ייהנו הבעלים. יש לקחת בחשבון שכנגד כל מה שאמרתי, ישנו סיכון לא קטן. אף אחד לא מבטיח ששלושת הפרמטרים האלה יתקיימו לאורך זמן. כלומר, בעלות על נכסים גם כרוכה בסיכונים. לפיכך, באופן כללי, אפשר לשאול אם לוקחים את כל הסיכון על עצמנו או מתחלקים עם עוד גורם או גורמים נוספים. לכן, הכנסת שותפים היא חלק מאסטרטגיה שפירושה להתחלק בסיכון או להבטיח צמיחה מתוך הנחה שדריכה במקום היא בעצם נסיגה, בפרט לגבי מפעלים כשלנו, הפועלים בשווקים תחרותיים מאד. גם זה סיכון. בשביל לצמוח צריך להשקיע כסף וכאן נשאלת השאלה אם יש בכוחנו וברצוננו להשקיע את כל הכסף הדרוש בעצמנו. התשובה היא כנראה – לא.
ש.- אתה מדבר על שני נושאים לא זהים: שותפות והשקעות. יכולה להיות שותפות שלא דורשת מצדנו השקעת הון ישירה וישנן השקעות, שיכולות להתבצע גם ללא שותפים. האם אצלנו מדובר בעיקר על שותפויות?
ת.- ההשקעות הישירות ביצירת שווקים ומוצרים, מו"פ טכנולוגי, חידוש והוספת קוי ייצור, מבנים וכד' הן השקעות עתירות הון והסיכון הוא בהתאם. ההצלחה השיווקית אף פעם אינה מובטחת. ישנן בהקשר זה 3 אפשרויות.
1. הקיבוץ משקיע בעצמו, אם הוא יכול ורוצה.
2. לקיחת הלוואות בנקאיות והגדלת חוב.
3. הכנסת שותף, בה אתה אמנם מדלל את היקף שליטתך במפעל אבל, הכסף המושקע הוא חדש וחיצוני.
ש.- אשאל בצורה יותר ספציפית באשר לענייני כח אדם. אמרת שיש לקיבוץ אינטרס לקיים במקום ענפים כמקור עבודה לאנשי חניתה. דבר זה יכול להתבצע בצורה רוטינית, ע"י פרסום מכרזים, או בצורה יותר יזומה, באמצעות ועדת משאבי אנוש, תוך הקפדה, כמובן, על הדרישות המתבקשות.
ת.- אני לא חסיד של קיצוניות. מצב קיצון אחד הוא זה שהיה קיים בקיבוץ הקודם, בו היה סידור עבודה או מעין סידור עבודה. עכשיו ישנה אוטונומיה לענפים ולמפעלי היצור שלנו וטוב שכך. אבל אוטונומיה מוחלטת ללא שום קשר עם עמדת הבעלים גם כן לא רצויה. לכן, יש לאפשר איזה שילוב בין הקריטריונים של הענפים היצרניים לבין השיקולים החברתיים של הקיבוץ. אם חבר או תושב עומד בקריטריונים ומתמודד מול אדם חיצוני, יש לתת עדיפות לתושב המקום. עם זאת, כיוון שמדובר באנשים אין רצפטים מוחלטים אבל, אפשר לפתור כל ויכוח בצורה עניינית.
ש.- עניין אחר לגמרי אבל מציק – הבריכה.
ת.- לקחנו על עצמנו לחזור לאסיפה עם עדכון כל המפרט הנוגע לבריכה, כלומר, העלויות, איכותה, מיקומה והאישורים שהם כיום בעיה רצינית מאוד. הרשות המקומית ומשרד הבריאות מקפידים הקפדה יתרה.
ש.- ומה אשר לבעיית האסבסט? מה יוטל בסופו של דבר על החבר?
ת.- ישנן החלטות על כך בחניתה. ישנו גם ערעור על החלטת ההנהלה. המערערים הסכימו לדון עם ההנהלה. ברגע שימוצה הדיון אתם, נקדם את הנושא.
ש.- שלחת לא מזמן מכתב לחברים המסביר את גישתך בנוגע לאופן בו אתה משיב לפניות פרטיות. אנא תפרט.
ת.- היקף המשרה שלי בחניתה היא "עד יומיים". מי שנמצא במזכירות וודאי מבחין שאני "רץ" מפגישה לפגישה מהבוקר עד הערב וכמעט שלא נותר לי זמן לעסוק בדברים אחרים. מן הסתם, יש צפייה שאענה ואתייחס ברצינות לכל פנייה, אבל צריך להבין שאין לי זמן ואפשרות להשיב אישית לכל מייל. ליתר דיוק, אני כן משתדל לענות למיילים אך זה קורה בעיקר בימים ושעות שאני לא נמצא בחניתה. לגבי מיילים שנשלחים בתפוצה רחבה, מבחינתי הם בבחינת דיון ציבורי ופה, בנוסף לבעיה שאין לי פנאי להשיב, לדעתי זו לא הבמה הראויה לכך. אין לזה סוף. המייל אינו הפלטפורמה המתאימה לדיון פומבי. אני רוצה להדגיש, שגם אם אני לא עונה למישהו או אם אני עונה רק אחרי כמה ימים, אין פרוש הדבר שאיני מתייחס.
חשוב לי לציין שאני פוגש בשמחה חברים שמבקשים להיפגש איתי, תוך תאום עם בת עמי.
ש.- נושא אחר הוא הצורך לשנות לפעמים סעיף זה או אחר בתקנון.
ת.- שינוי תקנון הקיבוץ כרוך בפרוצדורה די מורכבת כי, דרוש אישור של רשויות חיצוניות ודרוש רוב מיוחד בקיבוץ. התקנון של חניתה שונה לא מזמן. ישנם בתקנון זה סעיף אחד או שניים שהם בעייתיים. אחד מהם מפריע להתנהלות השוטפת של ההצבעות בקלפי והוא הסעיף הקובע כי על כל מועמד לתפקיד כלשהו בקיבוץ צריך להצביע "בעד" או "נגד". נראה לי שישנה הסכמה די רחבה בציבור שיש לשנות סעיף שהרי המטרה היא לבחור מועמדים ולא לסגור חשבונות לכן, נפעל בקרוב לשם כך.
ש.- תודה רבה אסא, להתראות ולהשתמע !
ראיין: בנימין
אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.
