חניתה: הקיבוץ בוחן את מכירת מפעל קוטלב
בדיונים פנימיים בחניתה נבחנת האפשרות למכור את מפעל "קוטלב" (או חלק מאחזקותיו). אסא גיארי יו"ר הקיבוץ: "יש רצון עז של החברים להרגיש בכיס משהו מפירות הנכסים שלהם"

האם מתכוון קיבוץ חניתה למכור את "קוטלב", מפעל הפלסטיק שבשליטתו (75%, לצד "קרן טנא", 25%)? עדיין מוקדם לקבוע. מה שבטוח הוא שהחל מהחודש האחרון מתנהלים גישושים ודיונים פנימיים ראשונים לקראת האפשרות שהמפעל – שהממעיטים אומדים את שוויו בשוק בכ-200 מיליון ש"ח, והמרחיבים בכ-300 מיליון ש"ח – ילך במה שנדמה לאחרונה כ"בדרך כל מפעל קיבוצי".

בחניתה לא מוכנים להצהיר, ומגדירים את הדבר כ"כניסה לתהליך מאורגן לקראת אפשרות של מימוש נכסים". עכשיו הם נמצאים בעיצומו של "השלב התיאורטי", כבר אחרי שהושלמה עבודת הצוות המקומי וגובשה אסטרטגיה כללית בנושא.

באסיפות קיבוץ שעסקו בתחום האזינו החברים ברוב קשב ל"בעלי עניין" מקומיים, כמו יו"ר דירקטוריון המפעל דב עופר, ויו"ר הקיבוץ אסא גיארי (עין-חרוד איחוד). בקרוב הם עתידים לשמוע גם מומחים חיצוניים, שייתנו בידיהם כלים משלימים לדון במודל המומלץ על ידי ועד ההנהלה של הקיבוץ.

לאחר מכן ייקראו לקלפי ויידרשו לקבל החלטה עקרונית: האם בכלל לממש את הנכס? ואם לממש – האם לוותר על כולו ולהסתפק בשכר דירה חודשי ומכירת שירותים למפעל, אם יישאר על מקרקעי הקיבוץ, או להמשיך ולהחזיק בשליטה (מעל ל-50%)? ויש חלופה נוספת, שנראית יותר אטרקטיבית – אחזקה פחותה מ-50%, כדי לשמור על זכויות המיעוט במפעל.

קוטלב, שנרכש בשנת 1982, נחשב היום למוביל בתחומו בעולם (90% יצוא): ציפוי כימי ומתכתי של יריעות פוליאסטר לשימושים שונים, כולל סרטי הדבקה על חלונות (להגנה מפני קרינה או כאמצעי בטיחות בעת ריסוק השמשה), תוויות הדפסה דיגיטליות ומעגלים מודפסים גמישים. כאמור, רכשה קרן טנא מהקיבוץ 25% מאחזקות המפעל בשנת 2005.

מועסקים בו כ-150 עובדים והמכירות השנתיות מוערכות ב-40-35 מיליון דולר. אבל העסקים, יש לומר, לא תמיד יציבים. בהיסטוריה של המפעל נרשמו גם בעיות קשות – אחת מהן התרסקות "סידב", חברה-בת של קוטלב, למעגלים מודפסים, שנרכשה בכסף רב (כ-15 מיליון ש"ח) וקרסה לפני כשלוש שנים.

ד"ר אריאל הלפרין, מנכ"ל טנא השותפה, מבהיר בתגובה, כי בלי שום קשר למועד סיום אחזקותיה בקטלב, "טנא תחיה עם כל החלטה שיקבל הקיבוץ".

יש להניח כי בטנא, כמו קברניטי חניתה, מבינים את הדילמה: חניתה, עם קבוצת חברים מבוגרים גדולה יחסית, עבר שינוי, הפרטה. על-אף שגובה הפנסיה (ללא ביטוח לאומי) מגיע קרוב ל-8,500 ש"ח לזוג גמלאים (4,800 ש"ח לגמלאי בודד), לא לכולם מובטחים קיום בכבוד וביטחון סוציאלי.

כ-80% מהכנסות המשקיות מגיעות מקוטלב. כלומר, מחד זהו מקור קיים ומניב, אבל מאידך אין פיזור סיכונים. חניתה אינו קיבוץ ייחודי במצב כזה. ישנם קיבוצים שבוחרים לחיות עם הסיכון. בחניתה החליטו לקבל החלטה: האם הם פונים למהלך של פיזור סיכונים עם סוג של הבטחה לכסף בבנק, ואם הולכים – באיזה היקף מדובר. ולדילמה כזו אין תשובה פשוטה.

יו"ר הקיבוץ, אסא גיארי, מאשר כי הקיבוץ בוחן מימוש נכסים. בשלב זה התהליך תיאורטי, לדבריו, בכוונה לגבש אסטרטגיה כללית, ללא פירוט. "תוצרי הדיון הזה", הוא מבטיח, "יהוו הנחיית בעלים לצורך התנהלות כנגד משקיעים או שותפים פוטנציאליים".

למה דווקא עכשיו?
אסא גיארי: "חברו לכך כמה גורמים. בין השאר: מצבו העסקי המשופר של קוטלב, סיום תשלומי החוב לבנקים, אבל בעיקר רצון עז של החברים 'להרגיש בכיס' משהו מפירות הנכסים שלהם. משהו מוחשי ומהותי. מה יהיו תוצאות הדיון – מוקדם לדעת. אולי יתברר לנו שהחברים בכלל יחליטו בסופו של דבר להישאר במצב הקיים. מכל מקום, אנחנו לא עומדים עם סטופר ביד. אני מניח שתוך שבועיים-שלושה יסתיים הדיון התיאורטי".

עם השותפה, טנא, מתייעצים?
"בהחלט, אבל האסטרטגיה היא של חניתה. וגם של האנשים שעיצבו אותה. הצוות הפנימי שהכין את הדיון עשה עבודה יסודית, שבמהלכה נפגש עם בכירים קיבוציים במערכות תעשייתיות-ניהוליות, כמו עוזי צור משמיר, שאול אשכנזי ממעגן-מיכאל, איצ'ה לידור ממגל, ואחרים. יש צורך גדול של החברים בחניתה לדון בנושא, והדבר נעשה כך שגם אנשים שלא ממש מומחים או מנוסים בתחום יוכלו להבין את החומר, להתייחס לדילמות ובסופו של דבר להצביע בקלפי".

יש לכם כבר משהו ממשי יותר באופק?
"אין עדיין עסקה קונקרטית על השולחן, ולכן הדיון הוא במידה מסוימת תיאורטי. אבל כמו שאמרתי – הוא יניח קווים מנחים וייתן כלים בידי השלוחים לקראת כל מו"מ, אם וכאשר יתקיים".