אסא גיארי – ניהול וייעוץ עסקי לקיבוצים ולמגזר הכפרי

לפניכם ראיון עם אסא גיארי בעלון עין שמר אשר פורסם בתאריך 8.1.16:

עלון עין שמר

עלון עין שמר

לחברי שדה נחום שלום רב,

עבר כבר זמן רב מאז הדיווח האחרון וברצוני לשתף במס' נושאים שנדונו במועצת המנהלים בחודשים האחרונים. מטבע הדברים אין באפשרותנו להיכנס לפרטים שפרסומם עלול להסב נזקים עסקיים ולכן אתיאור יהיה באופן כללי. כל מי שמעוניין לדעת יותר פרטים מוזמן לבוא ולברר אצלי.

הנושאים מובאים כאן ע"פ סדר אקראי ולא ע"פ סדר חשיבות כלשהו

חלופות המשך הפעלת הבית הסיעודי בשדה נחום.

לקראת תום ההסכם עם החברה המנהלת את הבית הסיעודי, ובנוסף, הצורך לשפץ את המבנה ולהכין אותו להפעלה על פי תקן משרד הבריאות לקראת שנת 2016 – הוצגה למועצת המנהלים מפת הדרכים לקבלת החלטות בנדון ומשמעויות של כל חלופה. הצגת החלופות הייתה ברמה עקרונית, ופרטים חשובים עדיין חסרים לצורך עריכת תחשיב כלכלי ואומדן אמין. כמוכן קיימת אי וודאות גבוהה בקשר לרגולציה – מי ערב לכך שהשיפוץ עונה על התקן ולכך שהתקנים לא ישתנו שוב תוך כמה שנים ונזדקק לשיפוץ ושינויים חדשים.

הוחלט שבשלב זה אין להחליט בחיוב על השקעה: לא במתכונת של  שותפות ולא במתכונת של השקעה עצמית. החלופה העדיפה היא להמשיך את ההסכם הקיים, כל עוד ניתן. יש להעמיק בבדיקת נתוני ההשקעה ולהבהיר היטב את התנאים המוצעים בכל חלופה. במקביל יש לחפש חלופות להשכרת המבנה לשימושים נוספים, אם וכאשר לא ניתן להשתמש בו יותר כבית סיעודי.

פנייה לארגון לפדיון מכסת המים של שדה נחום מהפרדס האזורי.

לאחרונה נודע לנו שרוב המשקים החברים בפרדס האזורי ביקשו לפדות את מכסת המים שלהם מהפרדס. עובדה זו מעמידה אותנו בפני מס' דילמות: מה ההשלכות של הישארות מס' כה קטן של שותפים וכמות כה קטנה של מים על תפעול הפרדס וסיכויי הישרדותו המידיים. כלומר האם בעצם הישארותנו (גם ללא תחשיב השימוש האלטרנטיבי במים) נגרם לנו נזק?

עלות פדיון מכסת המים של שדה נחום היא כ- 500 אלפי ₪, כמות מכסת המים: כ- 130 אלף מ"ק, ותחשיב שערכנו מעלה כי השימוש אצלנו במים אלה בגד"ש, רווחי ולכן כדאי למשוך את מכסת המים שלנו בדומה למשקים האחרים. במועצת המנהלים הוחלט על הגשת בקשה לפדיון המכסה

הכותב הוא: אסא גיארי

הסתיימו הבחירות. מבחינתי האישית, פרק מאלף בהלכות עבודה ציבורית.
הנימה שהשתרבבה למערכת וכללה הדבקת תוויות והתקפות אישיות לא הייתה נעימה במיוחד, אבל אומרים שזה חלק בלתי נמנע ומחיר הכרחי שמשלם כל  מי שמעמיד עצמו בחזית ובהובלה של תפקיד ציבורי.
העדפתי לא לענות להתקפות האישיות כי חשבתי שלא (ובטח לא אני) צריך להתפלמס, לצאת ולהוכיח "שאין לי אחות".

אני מבקש להגיד תודה!!!
לאלה שהתייצבו ואמרו את דעתם ושמם חתום עליה. לאלה שעזרו לשכנע. לאלה שהצביעו ולאלה שבירכו.

סוד גלוי הוא שציר המחלוקת ועיקר הבחירות לא היה על כישורי הניהול ויכולת ריכוז המשק שלי או של יוחאי. הנושא היה: המשך תהליך השינוי ואולי על עתיד דמותה, אופייה של החברה העין חרודית לשנים הבאות.

לא מפסידים היו כאן וגם לא מנצחים.
האמת ו"הדרך הנכונה" לא בלעדית לצד אחד ואינה נחלתו של מחנה כזה או אחר.
אני חושב שאין ממש וויכוח על המטרות. מי לא שואף ליותר הוגנות, בטחון, עצמאות, איכות חיים…???
והדרך… היא דרך משותפת לכולנו. השאלה הגדולה היא: האם  נתקדם בה תוך הקשבה ותשומת לב אחד לשני, תוך שיתוף פעולה, תוך חיזוק ויזמה חיובית, או, חס וחלילה תוך כדי נסיונות הפחדה, ניטרול והיתקעות הדדיים.

לחברים שלא בחרו עבורי ואף לאלה שהתבטאו נגדי, אני פונה. תראו שיהיה בסדר. מבטיח שהעולם לא יתהפך. לא שכחתי לא את הערכים הבסיסיים ולא את חשיבות הביטחון והערבות ההדדית.
אני קורא ומבקש מכולנו להתעלות מעל חילוקי הדעות ולנהל וויכוח ענייני, תרבותי ומסודר. לי אין שום רצון וכוונה להתחשבן ולבצבץ במשקעי העבר. זה ממש לא מועיל. לאף אחד.

ראוי שכולנו נפנים: שינויים מהותיים בעין חרוד יתהוו ויתממשו רק אם ובעת שתהיה הסכמה רחבה.

עד כאן להפעם

אסא גיארי

שיחת היכרות עם
אסא גיארי,
היו"ר הכלכלי של עין שמר
ראיינה: עינת תומר 15/5/2013

ספר לנו קצת על עצמך:
אני חבר קיבוץ עין חרוד איחוד, דור שלישי בעין חרוד, סבי ז"ל היה מהחלוצים הראשונים, אמי ז"ל נולדה בקיבוץ (במעין חרוד….) ואבי ז"ל הגיע לארץ כעולה חדש מגרמניה.
את כל חיי בעצם חייתי בקיבוץ כחבר מן המניין…רק לאחרונה יצאנו אשתי ואני לתקופה של עצמאות כלכלית ואנחנו גרים בשכירות ביישוב הקהילתי גן נר, שעל הגלבוע. אני בן 52, נשוי ואב לשלושה ילדים בוגרים בני, 25, 23 ו 19.
בהשכלתי בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממדרשת רופין ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

יש לך שם מיוחד, ספר לנו עליו:
השם אסא הוא מהתנ"ך, ספר מלכים. אסא היה מלך יהודה שמלך 41 שנים ולפי מה שכתוב "עשה את הישר בעיניי אדוני".
שם משפחתי גיארי הוא חיבור של שתי מלים: "גיא" ו"ארי". אבי שעלה ארצה בשנות ה-30, עיברת את שם משפחתו "לבנטל" (שם משפחה יהודי-גרמני שמילולית פירושו "עמק אריות") לגיארי.

האם קיבוצך, עין חרוד איחוד הוא קיבוץ מופרט?
עין חרוד איחוד הוא מה שנקרא קיבוץ שיתופי (קיבוץ שלא עבר תהליכי שינוי משמעותיים). ב-15 שנים האחרונות ישנם תהליכי שינוי מאד איטיים. בחלק מהתהליכים הללו הייתי מעורב באופן פעיל, ובחלקם פחות.

מה הרקע המקצועי שלך?
המקצוע שלי הוא "ניהול" אני מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בתעשייה בעסקים ובקיבוצים. אני עוסק במקצוע למעלה מ-25 שנים. בעיקר ניהול כלכלי. בהתחלה עסקתי בקיבוצי, עין חרוד איחוד במגוון תפקידים, מניהול הגד"ש ועד לריכוז המשק, והייתי יו"ר כלכלי במשך שמונה שנים. הייתי אחראי לנושאים רבים כגון פיתוח עסקי, הכנסת שותפים והובלת פרויקטים מגוונים. בשבע השנים האחרונות הייתי מה שמכונה "עובד חוץ" והיום אני עצמאי ומשמש יו"ר קיבוץ בחניתה, ויו"ר כלכלי בשדה נחום ועין שמר. בשדה נחום אני עובד יומיים (ימי א' ו-ד' – ניהול עסקי ויו"ר כלכלי), בחניתה יומיים (ימי ג' ו-ה' – יו"ר קיבוץ שאחראי גם על הצד החברתי וגם על הכלכלי) ובעין שמר יום אחד, (בימי ב'). למרות שמוגדר לי בעין שמר יום בשבוע, אני מגיע לפגישות לפי הצורך, גם בימים אחרים וזמין בכל שעה משעות היום במייל ובטלפון.

כיצד אתה מתמרן בין שלושה קיבוצים?
ראשית צריך להבין שמתכונת עבודה חלקית כזו היא פועל יוצא של צרכים והגדרות שקובעים המעסיקים. אם קיבוץ קובע שתפקיד היו"ר הינו בהיקף של יום או יומיים בשבוע, אזי זהו נתון שאיתו אני צריך לעבוד ועלי להתאים עצמי לתנאים הללו ולהתפרנס גם בשאר ימות השבוע….
לעבודה בשלושה קיבוצים במקביל יש חסרונות ויש יתרונות. מצד אחד אני חייב להתמקד לתת תשומת לב ו"את הנשמה" לכל אחד כאילו אין קיבוצים אחרים, מה שיוצר עלי עומס רב. מצד שני, אני מתמודד עם בעיות וסוגיות דומות עקרונית, אך עם שיטות, תרבויות ארגוניות אחרות ואפיונים מגוונים, התמודדות שמייצרת אצלי הרבה עניין, ידע, תובנות וניסיון מעשי מהשטח. אני חושב שזה משפר את השירות אותו אני מספק.

אתה עובד בעין שמר כחודשיים, איך אתה מרגיש כאן?
אני מאוד שמח וגאה להיות יו"ר כלכלי של עין שמר. מצאתי פה אנשים מאירי פנים וחברותיים, אוירה נעימה במשרדים, כזו שמאפשרת לעבוד בצורה מיטבית ואני מאוד שמח על כך. עובדים כאן אנשים נהדרים, אני מתרשם שיש כאן ניהול מקצועי ורציני, ויש פוטנציאל גדול. נכון שיש גם לא מעט בעיות שיש לטפל בהן ונושאים רבים לקדם ולשפר, אבל התחושה בהחלט טובה.
זו גם הזדמנות לציין שעודי קיבל אותי, מחליפו, כמו ג'נטלמן אמיתי. הוא דאג (ועדיין דואג) להעביר לי בצורה מסודרת, חברית ומקצועית – את הגה הספינה. על כך תודתי.

מה בפועל תפקידך בעין שמר?
תפקידי הוא להיות "אחראי על" על כל הפעילות הכלכלית של הקיבוץ, ז"א לוודא שהפעילות הזו מתנהלת בצורה תקינה ומקצועית. לעבוד עם עמי מרכז המשק, בהתייעצות הכוונה ותמיכה בנושאים השונים. כמוכן, אני אחראי על ישיבות מועצת המנהלים של הקיבוץ, בהן נקבעת מדיניות בנושאים הכלכליים, מתבצעת בקרה על ניהול התקציב השנתי, בקרה על כל הפעילויות העסקיות והכלכליות בחקלאות, בתעשייה, בנדל"ן ועוד.
בנוסף, מוניתי לאחרונה כיו"ר הדירקטוריון של מיניפלסט במקום יהודה בן-חיים.

תאר לנו יום סטנדרטי בעין שמר:
יום סטנדרטי הוא יום של פגישות. שגרתיות ושאינן כאלה… בד"כ אני יושב עם עמי ואנו עוברים על נושאים הנמצאים על סדר היום, מתייעצים, מחלקים בינינו דעות וקובעים משימות שיש לבצע. בכל יום ב' יש לנו צוות תאום בהרכב של: רקפת, מרב, עמי, עידן גיל ואני בפורום זה מעלים סוגיות שוטפות בתחום הארגוני ונושאים נוספים הנמצאים על הפרק.
פגישות שאינן שגרתיות הן פגישות וגם סיורים בשטח עם גורמים שונים מעין שמר: ממלאי תפקידים, עובדים בענפים וגם עם גורמים מבחוץ כמו: נציגי בנקים, נציגי חברת דור-אלון, עורכי דין, יזמים ועוד, פגישות בהן אני נחשף לסביבת העבודה שלי בעין שמר.
בכל שבוע יש גם מועצת מנהלים: או של הקיבוץ, או של מיניפלסט או של מפעל הגומי. בד"כ אני מתחיל את יום העבודה שלי בעין שמר בשעה 8:00 בבוקר ומסיים בערב. בימים של שיחות קיבוץ או צוות היגוי, יום העבודה שלי עשוי להסתיים גם בשעות הלילה המאוחרות.

מהי מטרת העל שלך בעין שמר:
היעוד שאני רואה לנגד עיניי הוא לוודא שהנכסים הכלכליים של עין שמר ינוהלו בצורה מקצועית, על מנת להבטיח וגם לפתח מקורות כספיים יציבים לאורך זמן. מקורות אלה ישמשו למשימות האסטרטגיות ככל שיוחלט עליהן בקיבוץ. משימה נוספת היא להגדיל את הרווחים מהתעשייה ומהפעילות הכלכלית כדי שבסופו של יום הקיבוץ והחברים ייהנו גם מרווחים.

ספר סיפור הצלחה:
לאורך קריירה של למעלה מ 25 שנה, יש הצלחות וגם כישלונות. לא כל כך נח לי לספר על עצמי אבל אם את מתעקשת, אבחר בעבודה שעשיתי בקיבוץ שדה נחום. הקיבוץ היה במצב בעייתי מאוד במשך שנים. היום הוא קיבוץ יציב מבחינה כלכלית עם צמיחה דמוגרפית ויציבות כלכלית. קיבוץ שקולט הרבה חברים חדשים. יש לי חלק חשוב במהפך שעבר. אני יכול להגיד בלב שלם ששדה נחום מבחינתי הוא לא רק מקום עבודה אלא גם מעין בית חם, עם המון חברים אישיים.

תודה לאסא על הכירות נעימה ושיחה מעניינת

מאת אסא גיארי

שלום לכולם.

בראש הרשימה אני מבקש לאחל לשושנה שלנו המון בריאות ורפואה שלמה. מחזיקים לך אצבעות שתחזרי לאיתנך במהרה.

אמצע נובמבר ושנת 2009 כמעט מאחורינו. השדות נצבעים אט אט בירוק (נקווה שהחורף ימשיך כפי שנפתח….). מתקן האריזה החדש כמעט ומוכן לקליטת היבולים שנשתלו.

תקציב השנה הבאה מתגבש והולך. אנו נערכים לסכם שנה לא רעה מבחינה עסקית ולתכנן את השנה הבאה כך שתהא מוצלחת עוד יותר.

לפני כשבועיים אישרה אסיפת הקיבוץ שני מודלים אשר מהווים נדבך נוסף בסל הביטחון הסוציאלי של חברי הקיבוץ.

החלטה ראשונה היא להקים "קרן מילואים" לחברי שדה נחום, בעקבות המלצות צוות הפנסיה ומועצת המנהלים שדנו בנושא.

קרן המילואים תשמש לצבירה וניהול כספי רזרבה לצרכים סוציאליים של חברי הקיבוץ, לרבות לצרכי פנסיה ותשלומי גמל אחרים, וכן לתשלומי עזרה הדדית, סיעוד, צרכים רפואיים דחופים ונושאים נוספים עליהם יוחלט מפעם לפעם.

חשוב להדגיש כי השימוש בכספי הקרן ייעשה אך ורק "ביום סגריר": אם וכאשר לא ניתן יהיה לשלם באופן שוטף את התשלומים הללו מחשבון הקיבוץ.

הקרן תנוהל על פי תקנות האגודות השיתופיות, הכספים בה ינוהלו בחשבון נפרד ולא ישמשו בעסקי הקיבוץ והקיבוץ לא יהא רשאי לשעבד אותם או לעשות בהם כל שימוש אחר למעט למטרות שהוגדרו בקרן.

בדיון שנערך במועדון הוצגה תכנית המקורות הכספיים למילוי הקרן ויעד לגודל הסופי שלה. יש לציין כי חלק ניכר ממקורות אלה כבר נצבר ועומד הכן ליום ההקמה.

האסיפה אישרה אם כן את ההצעה העקרונית להקמת "קרן מילואים" לחברי שדה נחום והסמיכה את הנהלת הקיבוץ להתחיל בצעדים אופרטיביים למימוש ההצעה: תיקון תקנון, בחירת הנהלה ומוסדות ועוד.

החלטה נוספת שהתקבלה באסיפה היא אישור הצעה למודל "דמי הורשה" לחברי שדה נחום, גם זו, בעקבות חוגי הדיון והצורך לחיזוק הזכויות האישיות לחברי  הקיבוץ.

כיום, אין לחבר/ה כל זכות הורשה. הניסיון שנצבר בקיבוצים רבים מלמד שהמודלים הקיימים של שיוך, כגון שיוך הדירות הינם אפשריים אך מורכבים ביותר הן להחלטה והן לביצוע. מאחר ומימושם קשה ואורך בדרך כלל זמן רב, המודל שלנו ל"דמי הורשה" מאפשר לעגן זכות כזו בפשטות ובמהירות. ננסה בכמה משפטים לתאר את עיקרי המודל עליו הוחלט:

• כל חבר בשדה נחום, יהא זכאי להוריש "דמי הורשה", החל מ"יום קובע" (1/11/09).
• "דמי הורשה" יהיו בסך 80 אלף ₪ לחבר.
• המקור לתשלום "דמי הורשה" יהיה: השימוש בדירת החבר/ים שתתפנה. יש להבהיר כי אין קשר בין הערך הריאלי או השמאי של דירת החבר לסכום "דמי הורשה". הקשר היחיד לדירה הוא שהתנאי לקבלת "דמי הורשה" הוא פינוי דירת החבר.
• הזכאים ל"דמי הורשה" יהיו יורשי החברים אשר רשומים ב"יום הקובע". יורשיו של חבר שעזב או יעזוב את הקיבוץ לא יהיו זכאים ל"דמי הורשה".
• הקיבוץ יהא רשאי לקזז מסכום "דמי הורשה" חובות של החבר.

חשוב להדגיש כי מודל זה אינו בא במקום מודלים של שיוך נכסים לחברי הקיבוץ, כגון "דירות" ו/או "נכסים יצרניים". הוא מהווה מענה פשוט, ראשון ומיידי לצורך בזכות הורשה כלשהי.

בשבועות הקרובים נמשיך בגיבוש סל הזכויות לחברים כפי שהובטח, זאת במקביל וכמהלכים משלימים לתהליכי הניהול המשותף לכלל היישוב ומאמצי הקליטה והצמיחה הדמוגראפית בהם אנו עוסקים זה מכבר.

שבת שלום

אסא גיארי, יליד קיבוץ עין חרוד ותושב גן נר, ממלא משנות ה- 80' תפקידים ניהוליים מגוונים בסביבה הקיבוצית. גיארי מביא ידע וניסיון רב בתחום העסקי, הארגוני והחברתי ומתמחה בניהול והובלת תהליכים אסטרטגיים בעסקים ובקיבוצים.